צו למסירת מידע הוצאה לפועל

קיבלתם הודעה לטלפון שמספרת לכם שניתן בעניינכם צו מסירת מידע, מה אתם עושים? אז כן, אם יש לכם חוב כלפי נושה כלשהו, אחת מהפעולות שביכולתו לבצע דרך מערכת ההוצאה לפועל, זה לבקש צו מסירת מידע. מה זה אומר? איך בתור חייבים אנחנו יכולים להתמודד עם זה? ולמה כל כך דחוף להתייחס לזה בכלל כשאין לנו מה להסתיר? איך זה ישפיע עלינו? במאמר הקרוב תקבלו את כל התשובות.

הקדמה קצרה – כמה מילים על הליך ההוצאה לפועל

אם קיבלתם מכתב התראה מההוצאה לפועל, כנראה שזה קרה בעקבות פניית נושה, לו יש לכם חוב. יש לכם בעצם שלוש אופציות לשלם את החוב, כשאם לא תשלמו, תהיינה לכך השלכות שונות. אם זה הגבלות מסוימות, עיקולים, ופגיעה בהתנהלות הכלכלית של החייב. אז מה הן שלוש הדרכים? אפשר להעביר תשלום באופן ישיר לזוכה, כלומר לבעל החוב, בעיקר אם בית המשפט כבר פסק שעליכם לשלם לו כסף. אופציה אחרת היא לשלם באמצעות הדואר, בעזרת שובר תשלום בבנק הדואר. אופציה שלישית היא לבצע תשלום בלשכת ההוצאה לפועל באופן ידני, במכתב ההתראה מטעם ההוצאה לפועל רשום איזה לשכה מטפלת בתיק. תוכלו לגשת ללשכה ולשלם את החוב. כמובן שלאחר התשלום תקבלו אישור על קבלת התשלום, והודעה על סגירת התיק.

צו למסירת מידע – מה זה אומר?

במסגרת הבירורים אותם מבצע רשם ההוצאה לפועל, הוא יכול, על פי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל להורות על מסירת מידע: "7ב (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור בסעיף 7א(א)(2) שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע." בנוסף לכך ישנו את סעיף 69יג לחוק ההוצאה לפועל, שגם הוא מדבר על מסירת מידע, וזאת במסגרת הבירור של רשם ההוצאה לפועל.

אז מה זה אומר? מה אפשר לגלות עלי?

בעצם, כדי לסייע לזוכים לבצע גבייה אפקטיבית של החוב, מערכת ההוצאה לפועל מאפשרת לזוכים לקבל מידע עליכם, החייבים. מה המטרה? לקבל מידע מהימן על המצב הכלכלי שלכם. בנוסף, דרך מסירת מידע, יוכל הנושה לדעת מה מקורות הכנסתם כרגע, מהיכן אתם מתפרנסים, וגם על הנכסים שיש בידכם, אותם הוא יכול לבקש לעקל, או לגבות את החוב דרכם.

איזה גורמים יכולים למסור עלי מידע?

כל רשות שלטונית שנדרשת לתת מידע, תצטרך לתת אותו. הדוגמא הנפוצה ביותר היא לחייב שכעת נמצא בחו"ל.

האם הזכות שלי לפרטיות לא נפגעת בשל הצו למסירת מידע?

השאלה העולה מאליה היא מה עם זכות החייב לפרטיות? האם אין שום התחשבות בה? התשובה היא ששימוש במידע שנחשף, יכול להתבצע רק לפי הוראות החוק, וגם זה בהיקף הנדרש בלבד – כלומר לצורך בדיקת היכולת של החייב לפרוע את החוב, ולצורך גבייה יעילה. בנוסף, ישנה חובה לשמור על סודיות המידע. דוגמא, אם לרשם ההוצאה לפועל הגיע מידע שיש לחייב מקור הכנסה כלשהו, ממנו הזוכה יוכל לגבות את החוב, הוא יכול ליידע בכך את הזוכה, אך לא לחשוף את מקור המידע. בכל מקרה, מומלץ מאוד, במקרה שאתם מתלבטים אם זכותכם לפרטיות נפגעה, להתייעץ עם עורך דין מבין בתחום.

מה הן הדרכים לקבלת צו מסירת מידע?

אחת הדרכים, כנראה הנפוצה ביותר לקבל מידע עליכם, החייבים, היא להחתים אתכם על כתב ויתור על סודיות. לפעמים, יהיה מידע מספיק במה שמסרתם אתם עצמכם להוצאה לפועל. מה שכן, אם טענתם משהו, ולרשם ההוצאה לפועל מתעורר איזה שהוא ספק האם אכן המידע שמסרתם נכון, למשל, אי יכולת כלכלית להחזיר את החוב, הגיוני שיוצא צו מסירת מידע, שיברר את מצבכם הכלכלי האמתי. ישנה דרך נוספת, והיא הוצאת צו מידע לפי בקשה של הזוכה, גם אם אתם לא נתתם כתב ויתור על סודיות. מקרה נוסף, בו אתם נחשבים כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, כפי שמגדיר החוק, ואז רשם ההוצאה לפועל רוצה לבדוק למה אתם מתחמקים משיתוף פעולה ללא סיבה הגיוניות ומוצדקת.

מסירת מידע לפי צו בתום לב

אם גורם כלשהו מסר את המידע, לפי הצו, בתום לב, הוא לא יחשב כמפר חובת סודיות, נאמנות או משהו דומה, גם מכוח חוזה או כל דין אחר כלפי החייב. כל גורם מהגורמים שנמנו בטבלה לעיל, שמקבל את הצו, חייב למסור את המידע שהתבקש, ולא יישא באחריות על כך.

מה זה רלוונטי אליכם?

קודם כל, מבחינת אסטרטגיית ההגנה שלכם. אם קיבלתם פתאום הודעה שהוצא צו מסירת מידע בעניינכם לגוף מסוים, חשבו מה הקשר שלכם לגוף. למשל, אם מדובר במוסד לביטוח לאומי, ואתם כעת עובדים אצל מעסיק מסוים, יש לכם בעצם סוג של אזהרה, שהרי הזוכה ידע על מקום עבודתכם, ויש סיכוי שיוציא צו עיקול על הכספים. אם תקדימו ותדעו על כך, תוכלו להתכונן בעזרת עורך הדין שלכם. בנוסף, בסוף, צו כזה ינתן במקרה שלא מסרתם את כל המידע להוצאה לפועל. מומלץ לבדוק את המידע המפורסם עליכם, לגבש מתווה ובנוסף ודאו שמדובר במידע נכון ומהימן, כדי שלא תהיינה לרשם ההוצאה לפועל ספיקות, והוא יצטרך להוציא צו כדי להפריך את החששות.

דעו שמסירת מידע שהתברר כשגוי, עלול לגרום לתוצאה הרסנית עבור החייב, כמובן גם התא המשפחתי שלו. לכן אנו ממליצים לגשת להוציא את המסמכים בעצמכם או באמצאות עורך דינכם, לאחר מכן תעברו עליהם בצורה מסודרת, וכך תוכלו לרענן את הזיכרון שלכם. ובכל מקרה, לעולם אל "תיזרקו" משפטים אם אינכם משוכנעים, זה בסדר לומר שאתם לא זוכרים, אבל תוכלו לבדוק ולהשיב תשובה.

מה יש בטופס הבקשה למתן צו עצמו?

קודם כל מפורטת מהות הבקשה וסוגי המידע שניתן לבקש, אם זה כתובת, אם זה נכסים לרבות כספים, ואם זה כניסות ויציאות מישראל. מתי ניתן להגיש? בחלוף 45 יום ממסירת האזהרה לחייב, כאשר בקשות מידע על כניסה ויציאה מהארץ יש לצרף תצהיר. בנוסף, מפורט שהבקשה כרוכה בתשלום אגרה. מלבד זאת, מפרט הטופס מספר דגשים לגבי הבקשה, אם זה פרטי לשכת ההוצאה לפועל, התיק והתאריך שיש להוסיף. אם זה פרטי הזוכה ובעניין מי מגישים את הבקשה, כלומר אתם, החייבים. יש לסמן את הגורמים המבוקשים בטבלה שקיימת כבר בטופס. וכמובן, לחתום בסיום הטופס. אפשר להגיש את הבקשה בלשכה בה מתנהל התיק, ואפשר לשלוח לכתובת הדואר של השלכה בה מתנהל התיק. בנוסף, מפורט איזה צרופות צריך להוסיף, תצהיר בבקשת מידע על כניסה ויציאה כאמור. לבסוף, המבקש צריך לדעת שההחלטה תישלח אליו תוך 45 יום ממועד הגשת הבקשה.

לסיום, בתור חייבים, עליכם לדעת כל מה שקורה בהליך, בעיקר כדי שתוכלו להתמודד אתו. צו למסירת מידע הוצאה לפועל שמוצא כלפיכם, יכול "לבשר לכם" על הגבלות או עיקולים קרבים, ולכן חשוב שתדעו זאת, וחשוב שתשקפו זאת לעורך הדין שלכם, ממש ברגע שנודע לכם, וזה כמובן יסייע לעורך הדין שלכם לקדם תחילה פעולות הגנה יעילות.