מומלץ למי שפונה להליך חדלות פירעון לדעת ולהכיר היטב את אשר נדרש ממנו, למן תחילת הדרך ועד לסופה. אז מה הם בדיוק שלבי ההליך? למה חשוב לנהוג בתום לב בהליך חדלות פירעון? ומה ההשלכות של חוסר תום לב בחדלות פירעון ואי – שיתוף פעולה? כל הפרטים במאמר הבא – מאמר חשוב מעין כמותו, לכל חייב שעומד בפני הליך חדלות פירעון.
(לאחר הטבלה הובאו מספר מקרים (דוגמאות) ליצירת חובות בחוסר תום לב. למען הסר ספק, גם המקרה של בעל הקייטרינג שהסתבך עם אנשי השוק האפור הוא דוגמה לכך, למרות הקושי שסיפור הזה מעורר).
כמה מילים על הליך חדלות פירעון
אז לפני שמדברים על תום לב בהליך חדלות פירעון, הדבר הבסיסי הוא להבין מה זה בדיוק חדלות פירעון. איך עובד ההליך, מה הוא בדיוק כולל, מהם שלביו השונים, ומה מקורו החוקי? אז המקור הוא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018. חוק שהחליף את פקודת פשיטת הרגל הוותיקה. מה מטרתו של החוק? המחוקק רצה שהעיקרון המרכזי שעל בסיסו ינוהל ההליך הוא החזרתו של החייב למעגל העבודה והפריון הכלכלי, דרך שיקומו הפיננסי והכלכלי. כמובן, המחוקק הכיר בצורך להחזיר לנושים את כספם, קודם כל, כי מדובר בכספם ומגיע להם לקבלו חזרה, וגם כי בסוף, הדרך הטובה ביותר לתמרץ בעלי ממון, אם זה בנקים או מוסדות, ואם זה אנשים פרטיים, להמשיך להלוות, היא, כשהם יודעים שיקבלו חזרה את כספים.
מה הם שלביו השונים של הליך חדלות הפירעון?
ההליך מורכב ממספר שלבים, ומומלץ בכל אחד מהם להתייעץ עם עורך דין שמבין בתחום, ובפרט בשלב הראשון (ראו הסבר בטבלה). אז מה הם שלבי ההליך?
| השלב | הסבר |
| הגשת בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון | הבקשה מוגשת על ידי החייב, או הנושה, או היועץ המשפטי לממשלה ככל שיש בכך צורך. מגישים אותה לממונה על חדלות הפירעון, שאחראי על ההליך מכוח החוק. כאמור, מדובר בבקשה שפותחת את ההליך כולו. לאחר מכן, לממונה ישנם 30 יום לשקול את החלטתו האם להורות בצו על פתיחת ההליך.
למה זה שלב קריטי? עם הבקשה תצטרכו להגיש מספר מסמכים, המעידים על מצבכם הכלכלי. מדובר באסמכתאות חשובות, שילוו אתכם לאורך כל ההליך. זה הסיפור העובדתי שלכם, ולכן, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין לגבי הבקשה והנימוקים לה, וכמובן, המסמכים שמצרפים אליה. |
| תקופת הביניים | מדובר בשלב שאורכו כתשעה חודשים. לפני שהוא מתחיל, לממונה יש אופציה לדרוש מסמכים נוספים אם הוא נוכח לדעת שיש בכך צורך. לאחר מכן, מתמנה על ידי הממונה נאמן, שיש לו שני תפקידים עיקריים בשלב זה. הראשון, לבחון את מצבו הכלכלי של החייב במשך תשעה חודשים. הוא אמור לקבל דו"ח הכנסות והוצאות, ואמור להכיר את כל הנכסים של החייב. בתפקידו השני, הנאמן מנהל את קופת נשייה, והחל מעכשיו, כלל החובות ישולמו מתוך קופה זו לנושים. במקביל, הנושים אמורים בשלב זה להגיש את תביעות החוב שלהם לנאמן. שלב זה נועד בעיקר כדי להבין לעומק את מצבו הפיננסי של החייב, מבחינת החזר החובות. |
| בניית תכנית שיקום כלכלי | הנאמן, לפי חוק חדלות פירעון, מגיש דו"ח מפורט לממונה, שמפרט בדיוק את הנסיבות הכלכליות בגינן ביקש החייב לפתוח את ההליך. הנאמן גם יפרט בדו"ח האם ישנם נכסים שניתן לפרוע מהם חלק מהחובות (דוג': קרן השתלמות), וגם יעדכן, וכאן מגיע שלב קריטי, האם החייב התנהל בתום לב במשך ההליך. בהמשך המאמר נפרט לעומק על דרישת תום הלב. הדו"ח כולל גם את תביעות החוב של הנושים, ועל פיו, הממונה בונה תכנית לשיקום כלכלי של החייב. |
| צו שיקום כלכלי | הממונה מגיש את התכנית האמורה לבית המשפט, והוא זה שיקבע לחייב תכנית חדשה לפריסת חלק יחסי מהחוב שלו. הדיון מתקיים לאחר 12 חודשים. בשלב זה, בית המשפט יכול לאמץ את התכנית כפי שהיא, ויכול לשנות או להוסיף. לאחר מכן נותן בית המשפט צו שיקום כלכלי, וקובע צו תשלומים למשך שלוש שנים.
עם זאת יצוין, שבמקרי קיצון (חייב מבוגר או מצב בריאותי ירוד) יכול בית המשפט להורות על ביטול ההליכים ומחיקת החוב כולו, וזאת כבר במעמד הדיון (הפטר לאלתר). בית המשפט גם הוא, מתחשב בכלל הנסיבות, כולל תום הלב של החייב. |
| תקופת השיקום הכלכלי | כאמור, מדובר בתקופה של שלוש שנים. החייב צריך לעמוד בתנאים שקבע בית המשפט בצו. במהלך התקופה, עליו גם להעביר כספים, החזר החוב, לקופת הנשייה, על פי לוח התשלומים שנקבע לו.
כמו כן עליו להגיש כל חצי שנה (6 חודשים) דוח עם הכנסותיו והוצאותיו, מה שגם מאפשר לנאמן לעקוב ולוודא שהחייב אכן הפנים את הדברים, וכעת הוא מתנהל בצורה אחראית מבחינה כלכלית. |
| וידוא עמידה בתנאים וצו הפטר | לאחר שלוש שנים, בודק בית המשפט, בעזרת הנאמן, האם החייב אכן עמד בתנאים שנקבעו לו. לאחר מכן, ככל שאכן עמד, נותן בית המשפט צו הפטר חלוט, והחייב משוחרר משאר חובותיו ("מחיקת חובות"). |
מה זה אומר "תום לב" בהליכי חדלות פירעון?
כפי ניתן לשער, מדובר בהתנהלות בצורה ישרה והגונה. בהליכי חדלות פירעון, הכוונה להתנהלות בתום לב, היא לא לפעול באופן מכוון לסיכול ההליך, או במטרה לנצל את ההליך לרעה, אלא הציפייה מאלו שבחרו לפנות להליך חדלות פירעון, להתנהג בכנות וביושר. שימת ליבכם שמדובר בעיקרון יסוד אשר לו חשיבות רבה במשפט הישראלי, והוא חל בכל תחומי המשפט.
אז מה זה אומר "חוסר תום לב"? (דוגמאות)
דוגמה להתנהלות בחוסר תום לב היא למשל אדם שמוכר ביודעין מוצר / רכוש שהוא כלל לא התכוון ולא מתכוון לספק אותו. למשל, אדם שמכר רהיטים, לקח מהקונים חלק נכבד מהכסף עם ביצוע ההזמנה בחנות, אך אותו מוכר מעולם לא העביר את ההזמנות לייצור, אלא ביודעין הוא לקח את מלוא הכספים לעצמו. מדובר בהתנהלות חסרת תום לב.
אולם, יכול להיות גם מקרה שמשלב בין השניים, כלומר חלק מהחובות של אותו חייב ספציפי נוצרו בתום לב, ואילו חלק אחר נוצר בחוסר תום לב. איך דבר כזה מתרחש? למשל נתקלנו במקרה מצער שבו חייב, שהיה בזמנו בעלים של קייטרינג מצליח, שנכנס בעל כורחו לסחרור כלכלי, לאחר שלקוחות לא שילמו עבור האירועים שסיפק להם.
בתקוה שיצליח להציל את העסק, ולאחר שהבנק סגר אותו, הוא נאלץ לקחת הלוואות בשוק האפור, ולאחר שלא עמד גם בהן, והיחסים החלו להסלים, החייב חשש שיפגעו בו – וביצע גניבה מחברת כרטיסי אשראי. הוא נתפס והורשע. במקרה זה משלב בין השניים, היות מרבית החובות שלו נוצרו בתום לב, כתוצאה מקריסה כלכלית של העסק, רק למעט אותו חוב עליו נשפט והורשע. אותו חוב לא "ימחק" בסיום ההליך, וזה משקף את ראיית המחוקק שקבע שצו ההפטר לא חל על חובות אלו.
במקרים אלו מומלץ מאוד לא להזניח ולפנות לנושה או לעורך דינו מיד עם סיום ההליך, כדי לקדם מתווה מוסכם לסילוק החוב שנותר (בתשלום מלא או חלקי, בפעימה אחת או בפריסה). זכרו שפניתם להליך כדי "לנקות שולחן" ולהמשיך הלאה את החיים. חשוב להיצמד למטרה ראויה זו.
מה חשוב לדעת על הליך חדלות פירעון? ואיך מתנהלים בתום לב בהליך?
אנשים רבים רואים בו "הליך מתנה". ואלו שסיימו אותו, קיבלו הפטר והמשיכו הלאה בחיים שלהם, לרוב לעולם לא היו מצליחים להתמודד למול היקף החובות הגדול שנצבר להם אילולא אפשרות זו, ואף נאמר – הזדמנות זו – ולכן צריך לקחת את ההתנהלות בתוך ההליך בשתי ידיים, לשתף פעולה עם הנאמן, להגיש דוחות, לשלם בזמן. הקפדה על אלו, תסייע לכם לעמוד בהצלחה בדרישת תום הלב בהליך חדלות פירעון.
אז מה זה אומר, תום לב בהליך חדלות פירעון?
לרוב, בהליכים מעין אלה, חייבים נדרשים לשלם חלק יחסית קטן מסך החובות שלהם, ולכן מצופה מאדם שפונה להליך זה להתנהל בתום לב, וכאמור הוא נדרש לשתף פעולה עם הנאמן, להגיש דוחות אחת לחודשיים, וכמובן לשלם את צו התשלומים שנקבע לו.
מתי בוחנים את תום הלב?
בהקשר הזה, חשוב לציין שתום הלב נבדק בשתי תקופות זמן, ההתנהלות בתוך ההליך, כפי שכבר הוזכר. אם זה בהתנהלות בהגשת הבקשה הראשונית למתן צו לפתיחת ההליך, דרך התנהלות מול הנאמן שממנה הממונה, ועד התנהלות בתום לב מול בית המשפט. שימו לב, שלפי חוק חדלות פירעון, ובאופן ספציפי סעיפים 164 ו-163, בית המשפט אף יכול להטיל סנקציות במקרים בהם החייב התנהל בחוסר תום לב, אם זה פסיקת הוצאות, הארכת תקופת התשלומים, והגבלות נוספות.
מתי הבחינה השנייה של תום הלב? – בתקופה שבה נוצרו החובות
תום לב נבחן גם "בשלב" יצירת החובות – היינו, איך נוצרו החובות שלו. אם זה כתוצאה ממעשה מרמה ועוקץ. במקרים כאלה, בית המשפט כמובן ייקח זאת בחשבון. למה? מטרתו העיקרית של ההליך לפי חוק, כפי שכבר נאמר היא לשקם את החייב מבחינה כלכלית. אם החייב הגיע למצב הזה תוך מעשי מרמה ועוקץ, אין סיבה שהמדינה תסייע לו להשתקם, אם מדובר בסיבוך שנוצר מביצוע פשע. בית המשפט קבע בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי כי אין להפוך את הליך חדלות הפירעון, אז היה נקרא "פשיטת רגל", להליך שמהווה עיר מקלט לעבריינים. סחר בסמים, הימורים, יצירת חובות במרמה תוך הטעיית נושים, התנהלות קלוקלת שיצרה חובות, כל אלה ועוד, מהווים אינדיקציות לחוסר תום לב של החייב.
אז מה ההשלכות של התנהלות חסר תום לב בהליך חדלות פירעון?
ישנן מספר השלכות, כאשר מלבדן, בית המשפט יכול כמובן להטיל הגבלות נוספות, או להרחיב את ההגבלות הקיימות למשך זמן רב יותר, או באופן חמור יותר.
| ההשלכה | הסבר |
| הארכת שלב השיקום הכלכלי | אם החייב התנהל בחוסר תום לב, בית המשפט יכול להטיל עליו סנקציות. אחת האופציות היא הארכת משך התקופה, שלפי חוק עומד על 3 שנים, לזמן ארוך יותר. נזכיר, מדובר על תקופה בה החייב צריך לעמוד בהגבלים ותנאים שנקבעו בחוק או על ידי בית המשפט הדן בעניינו. לפי סעיף 163(ג) לחוק חדלות פירעון, בית המשפט מוסמך להאריכה. |
| ביטול אפשרות לקבל צו הפטר לאלתר | במקרים שהחייב לא עומד בחובת התשלומים, אם זה בשל מצב רפואי קשה, נכות, או הסתמכות על קצבאות, בית המשפט יכול לפטור אותו באופן מידי מחובותיו. אם בית המשפט מבין שהחייב לא התנהל בתום לב, הוא לא יוכל לתת צו הפטר לאלתר. במקרה כזה, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין, משום שאתם במצב לא אופטימלי, בלשון המעטה. |
| תשלום הוצאות וקנסות | בית המשפט אפילו יכול להורות על סנקציות כלכליות, במקרי קיצון, כשנתקל בחוסר תום לב. אם זה הכפלת תשלום ההוצאות, ואם זה תשלום קנס אחר. |
אז מה המקום של עורך דין חדלות פירעון במצב כזה?
עורך דין שמתמחה בתחום חדלות פירעון, יוכל להדריך אתכם מה לעשות, ואיך תוכלו לשמור על התנהלות תקינה לאורך ההליך ("בתום לב"), כך שתוכלו לצלוח אותו בצורה קלה יותר. לעיתים, בגלל מורכבות ההליך, הצורך בהמצאת מסמכים רבים, אתם עלולים לבצע טעויות. חלקן אכן תהיינה בתום לב, אך אם בית המשפט יחשוב שהן לא בתום לב, אתם תהיו בבעיה (למשל כאשר מתגלות סתירות בין הגרסה שנמסרה, למסמכים).
עורך דין שמייצג חייבים, ובקיא בהליכי חדלות פירעון, בחוק ובפסיקה, יסייע לכם להתמודד בצורה מיטבית עם ההליך, לקבל את ההפטר המיוחל (הפטר חלוט), ולהתקדם קדימה ללא חובות. אם בית המשפט יחשוב שחלילה נהגתם בחוסר תום לב, לא רק שלא תסיימו את ההליך, אלא שתמצאו את עצמכם במצב יותר גרוע. בחרו עורך דין שמבין בתחום, אחד שידע לטעון את הטענות שלכם באופן מנומק ובהיר, ויעזור לכם לארגן בצורה נכונה ומסודרת את כלל המסמכים הנדרשים.
