לפני שבכלל מדברים על הפטר לאלתר בחדלות פירעון, צריך להבין, שכניסה להליך חדלות פירעון היא לא עניין של מה בכך, אבל יכולה לקרות לכל אחד. אם זה אירוע רפואי שפתאום מתרחש באמצע החיים, ואם זה מספר חודשים ללא עבודה, או הסתבכות כלכלית של העסק. אם נכון לרגע זה אתם מתמודדים למול חובות כספיים ולא כל כך יודעים מה לעשות, אז אולי רצוי שתדעו, שכיום קיימת מערכת חוקים שלמה שעיקר מטרתה היא לאפשר שיקום כלכלי. המחוקק התווה את הדרך, ובית המשפט התיישרו לפי זה.
במאמר זה נסביר מעט על שלבי הליך חדלות הפירעון, נסביר מהו המצב השכיח והנפוץ (הפטר חלוט), ואז נסביר מהו הפטר לאלתר, תוך התייחסות לפסיקה המובילה בתחום, ומי שזה רלוונטי עבורו, הסברנו איך אפשר לדרוש חזרה את הכסף שכבר שילמתם לאורך השנים. כל זאת ועוד, במאמר שלפניכם.
כמה מילים לגבי הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי
לפני שנעמיק לגבי מהו צו הפטר לאלתר, וזה יקרה בעוד פסקה אחת, נסביר רגע מה זה בדיוק הליך חדלות פירעון. מדובר בעצם בשם אחר להליך פשיטת רגל שהיה מקובל עד לפני מספר שנים. ההליך מתקיים כשלאדם בעצם אין דרך לשלם את חובותיו, כשסך ההכנסות שלו קטן מסך ההוצאות, או מכלל התחייבויותיו. במקרה כזה, הוא יכול לפתוח בהליך לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018, חוק שהחליף את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980. מלבד השינוי הטרמינולוגי, חוק חדלות הפירעון החדש, גם שינה לא מעט דברים פרקטיים שמעידים על המגמה חיובית מצד המחוקק לטובת שיקום כלכלי אמיתי.
צו הפטר לאלתר חדלות פירעון – מה זה אומר?
המושג הפטר לאלתר, צריך להיות מוכר לכל חייב או נושה המעורב בהליך חדלות פירעון. מדובר במצב כלכלי ייחודי, שבו החייב לא יכול לשלם צו תשלומים חודשי לטובת הנושים שלו. כלומר, לחייב יש עלויות חודשיות הדרושות לו למחייתו, ואין לו דרך להחזיר תוך כדי כך גם את חובותיו. במקרה כזה, החוק, תוך פגיעה ברורה בנושים, מסייע לחייב, וזאת כדי לאפשר לו לקיים עצמו בכבוד (זכרו שלרוב בצד השני עומדים בנקים, חברות אשראי וגופים חזקים מאוד במשק הישראלי, ולכן המחוקק, ובית המשפט העליון, ראו לנכון ליצור איזון בין שני אינטרסים מנוגדים אלו, ושיקום החייב, קיבל את המשקל המכריע). אז לפני שנפרט על צו הפטר לאלתר, נזכיר את שלבי הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מהם השלבים?
| שלב בהליך | הסבר |
| בקשה למתן צו פתיחת הליכים + בחינת הבקשה ומתן צו פתיחת הליכים | החייב יכול להגיש בקשה לפתיחה בהליך חדלות פירעון. במסגרת זו עליו כמובן להגיש מסמכים, המעידים על מצבו, ולכן כבר בשלב זה מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין שמבין בתחום, ובעיקר בקיא בכל אותן דקויות קטנות שקבעו בתי המשפט בשנים האחרונות. שימו לב שכשאתם מגישים את הבקשה, כדאי מאוד לצרף פסיקה המתאימה למקרה שלכם כדי להגדיל את הסיכויים שבקשתכם תתקבל. |
| מינוי נאמן – במקביל הנושים מגישים תביעות חוב | לאחר שבקשה התקבלה, ייתן לחייב צו לפתיחת הליכים וימונה נאמן שתפקידו לבחון את מצבו הפיננסי של החייב במשך מספר חודשים (9 חודשים) בסופם יגיש תכנית פירעון מומלצת. במקביל כל מי שטוען שהוא נושה, ויש לחייב חובות כלפיו, עליו להגיש תביעת חוב לממונה על הליכי חדלות פירעון תוך שישה חודשים, והנאמן יבדוק אם מדובר בחוב אמיתי או "בחוב מנופח", ויפחיתו. |
| איתור נכסי החייב והמלצת הנאמן + בית משפט נותן צו שיקום כלכלי | הנאמן מאתר את כלל הנכסים שיש לחייב (לרבות נכס מקרקעין או קרן השתלמות), ולצד זה עליו לבחון מהן העלויות החודשיות הנחוצות לקיום החייב והתא המשפחתי שלו, ועל פי זה מגיש לבית המשפט את חוות דעתו, שהיא מעין המלצה, לתוכנית פירעון / תוכנית שיקום כלכלי (מדובר בהמלצה, והיא אינה מחייבת) |
| יישום צו השיקום ומתן צו הפטר | החייב יצטרך במשך הזמן לבצע את המוטל עליו במסגרת צו השיקום הכלכלי, בדרך כלל מדובר על שלוש שנים. לאחר סיום התקופה (אלא אם ניתן צו הפטר לאלתר, עליו כאמור נפרט מיד), נותן בית המשפט צו הפטר חלוט, המשחרר את החייב מכל חובותיו. |
אז מה החידוש של צו הפטר לאלתר?
במצב הרגיל, כשמדובר על אדם בעל כושר עבודה, על פי סעיף 162 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בית המשפט קובע שיש חובת תשלומים, קובע את גובה התשלומים, והוא יכול להסתייע לצורך כך בהמלצת הנאמן, וזאת בהתאם לסכום ההשתכרות של החייב, לאחר הפחתת דמי מחייה. סעיף 169 מפרט לפני כן איך בדיוק מודדים את כושר ההשתכרות של החייב, אם זה מצב הנפשות בבית, צרכיו הייחודיים, המשכורת אותה הוא מקבל וכד' (תוכלו להתייעץ עם עורך הדין שלכם, ולקבל ממנו תמונת מצב שתהיה תואמת לנתונים שלכם, וכך מומלץ לעשות לפני פנייה להליך, כלומר לפני הגשת המסמכים).
יש לציין, כי למרות שתקופת התשלומים אמורה להימשך 3 שנים לפי החוק, בית המשפט יכול להקל ולקצר אותה במקרה הצורך, בשל נסיבות אישיות של החייב. ויכול גם להאריך אותה, ככל שנתקל בחוסר תום לב מצד החייב, או שלא שיתף פעולה עם הממונה על הליכי חדלות פירעון או הנאמן אשר התמנה ללוות את התיק שלו.
צו הפטר לאלתר נקבע בסעיף 167 לחוק, וקובע שבית המשפט רשאי, במקרים מסוימים, לא להטיל על היחיד חובת תשלומים במסגרת הדיון שבו נקבע לחייב צו לשיקום כלכלי. זאת במקרים שכושר ההשתכרות של החייב (ההכנסות שלו) נמוך מהכספים להם הוא זקוק, "דמי המחייה" בשפה המשפטית.
כלומר, כפי שכבר הזכרנו, באותם במקרים שבהם החייב לא מצליח בעזרת ההכנסות שלו, אפילו לכלכל את עצמו באופן הבסיסי ביותר, יהיה מקום להורות על מתן הפטר לאלתר. כלומר, יש מצבים, שהחוק מאפשר לפטור את החייב לגמרי מתשלומים, ולפטור אותו למעשה מכלל חובותיו, וזאת כדי לא לגרום לקריסתו המוחלטת, וכדי לאפשר לו ולמשפחתו שיקום כלכלי אמיתי מעתה ואילך.
אז אם אתם נמצאים במצב דומה, מומלץ לכם ליזום פנייה ולגשת לייעוץ משפטי, ועל כך נפרט גם בהמשך, על מנת קודם כל, לקבל תמונת מצב אשר תואמת את הנסיבות הספציפיות שלכם ובכך תהיה לכם יותר "ודאות" לגבי מה צפוי לכם אם תפנו למשל, לדרך א' לעומת דרך ב', וגם כדי לדאוג שזכויותיכם לא תיפגענה בהקשר הזה.
באילו מקרים לא יינתן צו הפטר לאלתר למרות שהחוק מאפשר זאת?
המקרים שבהם לא יינתן צו הפטר לאלתר, הם למשל, אם התקיימו אחד מבין התנאים אותם הזכרנו שגורמים להארכת משך זמן צו השיקום הכלכלי. אם זה חייב שנהג בחוסר תום לב, או חייב שלא שיתף פעולה עם הממונה או עם הנאמן.
כלומר, בסוף, המחוקק מבין שבנסיבות מסוימות צריך להקל באופן מוחלט על החייב, אבל רוצה לוודא, בו הזמן, שאותם חייבים שאין להם יכולת כלכלית לשלם את חובותיהם, לא "ינצלו" את החוק, וינהגו בחוסר אחריות כלכלית מוחלטת.
מהו החידוש של הלכת לשצ'נקו לגבי נכים או קשישים או נעדרי כושר השתכרות?
ביום 11.02.2020 קבע בית המשפט העליון, בפסק דין ברע"א 6353/19 אנטולי לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי, הגנה מוחלטת על כספים המאפשרים קיום מינימלי בכבוד של אוכלוסיות חלשות, כמו נכים או קשישים או נעדרי כושר השתכרות (אי כושר עבודה בדרגת 75% ומעלה). כלומר, נקבע על ידי בית המשפט העליון שאדם חסר נכסים, שקצבת המוסד לביטוח לאומי היא הכנסתו היחידה, זכאי לקבל מבית המשפט צו הפטר לאלתר, וכך צו התשלומים בעניינו יעמוד על אפס שקלים (צו תשלומים חודשי – 0 ₪), וזאת כדי לשמור על זכותו לקיום בכבוד.
שימו לב שלאחר פסיקה זו, ניתנה פסיקה "משלימה" ומבורכת, גם היא יצאה מפתחו של בית המשפט העליון, בה נפסק בהלכת רע"א 6999/20 ניסים עוידה נ' כונס הנכסים הרשמי, שהלכת לשצ'נקו, תחול גם רטרואקטיבית, כך שבמקרים מסוימים, גם אם לאורך השנים שימתם כספים, מקצבת הביטוח הלאומי שלכם, ניתן לעתור בבקשה מיוחדת – ולהחזירם. בית המשפט העליון והמחוקק, קבעו שהזכות לקיום מינימלי בכבוד היא זכות יסוד של האדם, והקצבה מביטוח לאומי, נכללת בזכות זו, ולכן אין לגעת בה.
שינוי צו השיקום הכלכלי בעקבות "שינוי נסיבות" – חשוב מאוד לדעת!
היות והחיים הם דינאמיים ומשתנים, ייתכנו מקרים בהם התרחש אירוע פתאומי או סיטואציה מסוימת שגרמה לשינוי כושר ההשתכרות שלכם. כלומר בשפה המקצועית, חל "שינוי נסיבות" שיש להתחשב בו, והשאלה, מה עושים? האם ניתן לשנות את צו השיקום הכלכלי שנקבע על ידי בית המשפט? אז ככל שהדבר רלוונטי לעניינכם כעת, שימו לב לדברים הבאים.
נקבע על ידי המחוקק, בסעיף 170 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שאם התרחשה החמרה משמעותית בכושר ההשתכרות שלכם, בית המשפט יכול לשנות את צו השיקום הכלכלי, ולהורות באופן מידי על מתן צו הפטר לאלתר לחייב.
ככל ואתם סבורים שיש מקום במקרה שלכם לטעון "לשינוי נסיבות", מומלץ לפנות לייעוץ משפטי ולבדוק אם המקרה שלכם מתאים לאותם מקרים בהם נקבע בעבר בפסיקה, כי בנסיבות דומות, יש להורות על צו הפטר לאלתר.
מה עלי לעשות עכשיו? והאם אני זכאי להפטר לאלתר בחדלות פירעון?
תראו, כמובן שאתם לא נדרשים לבקיאות בפסיקה הענפה בתחום, אך כן נציין, שאם אתם חושבים שיש קווי דמיון בין מה שתיארנו לעיל, לבין נסיבות המקרה שלכם, למשל שסך ההכנסות שלכם לא מספיקות אפילו לקיום מינימלי, שלא לדבר על החזר חובות, או שהנכם נעדרי כושר עבודה מבחינת גיל או מצב רפואי – ייתכן ואתם זכאים לקבלת הפטר לאלתר, פועל יוצא שתופטרו ("ימחקו") כל חובותיכם באופן מידי ולתמיד, ללא צורך בפריסת תשלומים.
לצורך כך, עליכם לשקף את העובדות כמו שצריך, להפנות לפסיקה מתאימה, ולגבות במסמכים הרלוונטיים, וזו אחת הסיבות שאנו ממליצים לעבור את ההליך בליווי צמוד של עורך הדין המתמחה התחום חדלות הפירעון כדי שיסייע החל מרגע ארגון המסמכים הדרושים, ועד לאחר מכן כמובן גם לטעון את הטענות הנכונות בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון או בפני בית המשפט.
לפני סיום חשוב לנו לציין בפניכם, שמצבים אלו אשר מצדיקים צו הפטר לאלתר הם לא המצבים הנפוצים היות וברור לכם שלרוב אלו שפונים להליך, כן יש כושר התכרות, וכן יש יכולת החזר (גם אם היא נמוכה). בנוסף, בית המשפט יודע שמדובר בהליך שפוגע בנושים, ולכן ייתן הפטר לאלתר במשורה ורק במקרים המתאימים, ועדיין, פנו לעורך דין שמבין בתחום, ובדקו האם מדובר בהליך שרלוונטי גם עבורכם. גם אם לא תהיו זכאים להפטר לאלתר, ייתכן ויש הקלות שניתנו בפסיקה שמתאימות לכם, ויובילו לכך שתשלמו צו תשלומים מאוד נמוך בהליך. צרו עמנו קשר, נבדוק הדברים, ונדריך אתכם משם.
בית המשפט העליון בהלכת לשצ'נקו קבע שאין לקבוע צו תשלומים לאדם ללא כושר השתכרות, או כזה שמקבל קבלת נכות נוכח אי-כושר עבודה. (צו תשלומים – 0)
אך החידוש הגדול לטעמינו, הוא שבית המשפט העליון צעד צעד נוסף עם המגמה שמשתרשת יותר ויותר בשנים האחרונות וקבע, באופן ברור וחד משמעי, שהוא רואה לנגד עיניו את שיקום החייב ואת הזכות לקיום בכבוד, על פני שמירה על האינטרס הכלכלי של הנושים.
מאז ניתנה הפסיקה זו בשנת 2020, יצאו מפתחו של בית המשפט פסיקות רבות "ברוח" דברים דומה, ואנו כמובן מברכים של מגמת המחוקק, שניכר ששיקום החייב הייתה נר לרגליו בבואו לחוקק את חוק החדש, ולא בכדי השם שנבחר לו הוא "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
צו הפטר לאלתר בחדלות פירעון, הוא צו שניתן על ידי גורם שיפוטי, שופט או רשם, וכשמו כן הוא – הצו פוטר (מוחק) את כלל חובותיו של החייב הנכללים בהליך.
