כשאנשים שומעים את המושג "הוצאה לפועל" הם בדרך כלל נבהלים. כשמדובר בצירוף המושג הזה יחד עם המילים עיקול מטלטלין, זה בכלל מרתיע מאוד. עיקול מטלטלין בהוצאה לפועל היא אחת ההגבלות הקשות והדורסניות ביותר שמוטלות על אדם בעל חוב על ידי רשם ההוצאה לפועל. מה זה אומר עיקול מטלטלין בהוצאה לפועל? אילו נכסים לא ניתן לעקל? ואיך ניתן לעצור את ביצוע עיקול המטלטלין בהוצאה לפועל? ולמה עדיף לפנות כבר עכשיו לעורך דין הוצאה לפועל? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
המקור בחוק להוצאה לפועל
המקור הנורמטיבי, כלומר החוקי, לכל הסיפור של הוצאה לפועל, נמצא, כמובן, בחוק הוצאה לפועל תשכ"ז – 1967, הקרוי לעיתים בשפת העם "חוק המיטלטלין". מטרת המחוקק בחקיקת החוק הייתה בעצם להסדיר את כל הסיפור הוצאה לפועל והדינים הכרוכים בזה. מתי יכנס לתוקף הליך הוצאה לפועל?
אם בית המשפט נתן פסק דין, שכולל בתוכו חיובים כספיים, ההוצאה לפועל היא זאת שתוודא את גביית החוב. בנוסף, ישנה רלוונטיות של ההוצאה לפועל גם ביחסים בין הפרטים באוכלוסייה, כשזה המוסד שמיועד למימוש של שטרי חוב (צ'קים), שטרי משכנתא, וכל חוב אחר.
מי הגוף שמאחורי ההוצאה לפועל?
הגוף שבעצם מפעיל את ההוצאה לפועל היא רשות האכיפה והגבייה שפועלת כיחידה במשרד המשפטים. הרשות מורכבת גם מיחידה שגובה קנסות ואגרות, למשל כאלה שנתן בית משפט, או כל חוב אחר כלפי מי מרשויות המדינה. וגם, כאמור, הרשות שאחראית על ההוצאה לפועל, שגם היא מתעסקת בחובות כלפי רשויות המדינה, אך נכנסת לפעולה רק במקרים שהחובות בעצם לא שולמו.
ההוצאה לפועל בארץ
מבנה ההוצאה לפועל הוא בכך שהיא פרושה בכל רחבי הארץ ב -29 לשכות. בכל לשכה יש מנהל שהוא בעצם האחראי על מה שקורה שם בלשכה. מטרת הרשות היא להוציא לפועל את ההחלטות שנתנו בכלל הערכאות השיפוטיות במדינה. זה יכול להיות בית המשפט העליון, ויכול להיות בית הדין לעבודה וכו'.
הליך ההוצאה לפועל עצמו
כדי להתחיל בכלל את ההליך, ולפני שמגיעים לסיפור של עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל, אותו אדם שרוצה לקבל את כספו, צריך להגיש בקשת ביצוע. זה יכול להיות בקשת ביצוע של פסק דין, ויכול להיות בקשת ביצוע של מימוש שטר. אותו אדם, שנקרא "זוכה", יכול לגשת לכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל. באותו רגע שהוא מגיש את בקשת הביצוע, האחריות עוברת למהל לשכת ההוצאה לפועל.
מה הוא עושה? החוק קובע בסעיף 7, שעליו לשלוח לאדם שחייב את הכסף לאותו זוכה, ונקרא "חייב", מסמך אזהרה, ובו הוא נדרש לקיים את מה שנקבע בפסק הדין, או בשטר, בתוך המועד הקבוע באזהרה, לרוב מדובר בזמן קצוב של 30 יום, אלא אם מדובר בפינוי מושכר, ואז זה קצת שונה.
מה מוסיפים להודעת האזהרה?
מלבד הודעת האזהרה, מנהל לשכת ההוצאה לפועל נדרש לצרף גם שני מסמכים חשובים. עליו לצרף העתק של פסק הדין, אם החייב לא קיבל אותו לפני כן, וכן את ההעתק של הוראת התשלום. כמו כן, המכתב צריך לכלול אזהרה מפורשת, שאם לא ישלם, או יבצע את הפעולה לה הוא נדרש בפסק הדין, אז קובע החוק כי "יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו" (סעיף 7(א1) לחוק).
ההשלכות על חייו של החייב
אם החייב הוגדר "כמשתמט מתשלום חובותיו", כלומר, לא שילם את הכסף לאחר האזהרה, יתאפשר לבצע כנגדו מספר פעולות. בין השאר אפשר לדרוש לקבל מידע מגורמים אחרים בממשלה (כמו למשל, צו מסירת מידע שיורה למוסד לביטוח לאומי למסור מידע איפה החייב מועסק ומי מפריש עבורו "ביטוח לאומי", כך שניתן יהיה להטיל עיקול ישירות על משכורתו).
תהיה אופציה להטיל עליו הגבלות שונות וסנקציות נוספות, עליהן נפרט מיד. וגם ניתן לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים. רישום כזה יכול להזיק לו בעתיד מאוד, בשל העובדה שישנם גופים המעניקים הלוואות, אשר בודקים את המרשם, ולאחר שהוא יסומן הוא לא יוכל לקבל הלוואות בעתיד, גם אם ירצה.
ההגבלות על החייב
אז כשהחייב לא משלם את החוב, וסכום החוב הוא יותר מ- 500 ₪, ניתן להטיל עליו מספר הגבלות. בין השאר, הגבלת קבלת דרכון או תעודת מעבר, צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות שונות לגבי שימוש בכרטיסי אשראי, וכן הגבלות שונות הקשורות בהקמת חברות. בסוף, שיקול הדעת מסור לרשם ההוצאה לפועל, שהוא תפקיד מעין שיפוטי, עד כדי כך שהמתמנים לתפקיד זה נדרשים לעמוד בקריטריונים הנדרשים משופט שלום. הרשם לא חייב להטיל אף הגבלה, והוא יטיל כראות עיניו, ולפי נסיבות העניין.
עיקול מטלטלין בהוצאה לפועל
סעיף 21 לחוק ההוצאה לפועל קובע שרשם ההוצאה לפועל יכול לעקל מיטלטלין ששייכים לחייב. מה זה אומר בדיוק מיטלטלין? לפי החוק מדובר בכל הנכסים שאינם קרקעות. בתוך ההגדרה הזאת נכנסים גם נכסים שאינם דווקא מוחשיים, כמו למשל זכויות יוצרים. מה זה אומר שמטילים עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל? הכוונה שהנכס נתפס ומוחרם, נלקח, ממש כך, וגם אם הבעלות של החייב עדיין קיימת, הוא לא יוכל להביא אותה לשימוש.
לדוגמא, אם לחייב יש רכב, והרכב נלקח ממנו, בהליך עיקול מטלטלין, כלומר נתפס על ידי קבלני ההוצאה לפועל, הרכב למעשה יוצא מחזקתו של החייב, והוא כמובן לא יוכל להשתמש בו. חשוב לומר, במאמר זה אנו לא המתייחסים להליך של "עיקול ברישום", עיקול ברישום הוא הליך אחר, פחות אגרסיבי, שבו רק מוטל עיקול על רכבו של החייב.
העיקול יופיע במשרד הרישוי ומטרתו למנוע את מכירת הרכב לצד ג'. עם זאת נציין, שעיקול רכב הוא שלב מקדים שבו יכול הזוכה לנקוט, לפני שהוא מבקש את תפיסת הרכב ומכירתו בפועל על ידי כונס נכסים. לכן, אם הוטל עיקול על רכבכם, יש מספר פעולות שניתן לעשות, ואנו ממליצים לפעול במיידי ולא להמתין לרגע שבו ידפקו קבלני ההוצאה לפועל בדלתכם.
ההיתרים במסגרת העיקול
במסגרת עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל, ניתן גם להיכנס למקומות פרטיים, בהם ישנם מיטלטלין ששייכים לאותו החייב, ולעקל אותם. המטרה היא למנוע מהחייב להבריח נכסים. למה אפשרו זאת בחוק, נוכח החשש הממשי שחייבים יבריחו נכסים, ברגע שירגישו החבל מתהדק על צווארם. הרי אם יש בבעלות החייב רכב ששווה הרבה כסף, אפשר למכור אותו למרבה במחיר, ולכסות את החוב או חלקו.
בדרך כלל, הנחת המוצא של רשמי ההוצאה לפועל היא שאם הרכב יישאר בידי החייב, יש חשש שהוא ימכור אותו לצד ג' ויבריח את הכסף מנושיו, ולכן יש נטייה להיעתר בחיוב לבקשת זוכים לביצוע תפיסת רכבים של החייבים. לכן מומלץ, במידה ואתם יודעים שהוטל "עיקול ברישום" על רכבכם במשרד הרישוי, לא תמתינו ולפעול מיידית באמצעים המשפטיים העומדים לרשותכם.
האם מותר לבצע עיקול מטלטלין בהוצאה לפועל של כל נכס?
התשובה היא לא. החוק, בסעיף 22 קובע בדיוק מה הם המיטלטלין שאסור לעקל: בין השאר, מיטלטלין שהחייב צריך אותם למחייתו הבסיסית, כמו למשל אוכל. כלי בית שחיוניים למחייה, כמו כלי מיטה, מטבח ותרופות, גם הם לא ניתנים לעיקול. תשמישי קדושה גם מחוץ לתחום העיקול.
בנוסף, מטרת הליך עיקול מטלטלין בהוצאה לפועל היא לא להפסיק את עבודתו של החייב, הרי כך לא יוכל לשלם את החוב, ולכם אם מדובר בנכס, שהוא כלי עבודתו של החייב, כמו כלים של נגר, לא ניתן לעקלו. חייב שהוא גם נכה, ויש לו מיטלטלין שדרושים לו בשל נכותו, כמו כלב נחייה לעיוורים למשל, לא ניתן לעקלם כמובן. חיית מחמד גם לא יכולה להילקח במסגרת עיקול. לעוד הרחבה בנושא, ראו מאמר מה אסור לעקל הוצאה לפועל.
הליך עיקול המטלטלין בהוצאה לפעול
סעיף 23 לחוק ההוצאה לפועל קובע שאחרי שנציגי רשות האכיפה והגבייה, במסגרת ההוצאה לפועל, הגיעו להחרים את המיטלטלין, ניתן להעביר אותם למקום אחר (מחסן של ההוצאה לפועל). בסמכותו של מנהל הלשכה להחליט כן להשאיר את המיטלטלין באותו המקום אך תחת תנאים מסוימים, נוקשים וברורים אותם הוא קבע (למשל אם מדובר במלאי עסקי הנמצא במחסן של בית העסק).
במקרים אחרים, מנהל לשכת ההוצאה לפועל יכול למנות נאמן, שהוא האחראי על המיטלטלין שעוקלו, ואם יש צורך יורה גם לטפל בהם, למשל במקרה שמדובר בבעלי חיים (רפתן שנכנס לחובות כספיים, והפרות הן "המלאי של העסק", עד מכירתן למרבה המחיר).
מכירת הרכוש לאחר עיקול מטלטלין בהוצאה לפועל
במקרה שאכן לא מומש שטר החוב, או לא קוים פסק הדין, מנהל הלשכה יכול להחליט שמוכרים את המיטלטלין, והכספים שיתקבלו מהמכירה ישתמשו לקיום פסק הדין, ולכיסוי החוב או חלקו.
מהו תפקידו של עורך הדין הוצאה לפועל?
עורך דין הוצאה לפועל, רלוונטי מאין כמותו בהליכים כגון עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל. בסוף, ישנן הרבה הגבלות על חייב שאינו משלם את החוב, אך אין ספק שעיקול מטלטלין הוא מבין הגבלות הכי אגרסיביות שקיימות כיום בחוק וביצועו יכול לפגוע פגיעה קשה בחייב ובבני משפחתו, באופן מהותי, גם מבחינה נפשית ומורלית, וגם בשוטף בחיי היום יום.
בסוף במקרים כאלה, כדאי מאוד להיעזר באיש מקצוע, עם ניסיון בתחום, שידע לטפל בהליך כולו ביעילות ובאופן שהפגיעה בכם ובבני המשפחה שלכם, תהיה קטנה עד כמה שאפשר.
לכן, אם עולה בכם חשש שמע הולך להתבצע נגדכם הליך עיקול מטלטלין בהוצאה לפועל, תפנו לעורך דין הוצאה לפועל העוסק בתחום שיפעל ויספק לכם עיכוב הליכים מידי, ואל תמתינו עד למצב הבלתי הפיך שבו מגיעים מעקלים אליכם הבייתה עם צו המורה על לקיחת רכושכם.
התשובה היא כן! אך עליכם לפעול באופן מידי ולשגר לרשם ההוצאה לפועל בקשה דחופה לעיכוב הליכים במסגרתה יש לעתור, באופן מפורש וברור, לביטול הצו המורה על עיקול המטלטלין.
יש לתמוך את הבקשה בטענות הגנה משפטיות, בהתאם לחוק והפסיקה בתחום, ולצרף את המסמכים נלווים בהתאם לנדרש.
כן, רשם ההוצאה לפועל בהחלט יכול להורות על עיקול הרכוש שנמצא בביתו של החייב.
אך, לא ניתן לעקל את כול רכושו של החייב. החוק מגדיר איזה רכוש ניתן לעקל, ואיזה רכוש מוגן מפני עיקול מטלטלין בהוצאה לפעול (כמפורט במאמר).
