אתם נמצאים במהלכו של הליך חדלות פירעון? סביר להניח שאחת ההתלבטויות, או השאלות עליהן חשבתם היא האם ניתן לבצע פירעון מוקדם באמצע הליך חדלות פירעון, ולקצר את משך התקופה. מה זה אומר הקדמת תשלומים לפי חוק חדלות פירעון? האם זה בכלל אפשרי לבצע פירעון מוקדם? האם זה בכלל מומלץ ומהם הסיכונים? ולמה כדאי להתייעץ עם עורך דין? כל הפרטים במאמר הבא.
הליך חדלות פירעון
לפני שמדברים על הקדמת תשלומים, חשוב להבין בדיוק איך עובד הליך חדלות פירעון, ובעיקר, מה הוא כולל? מדובר בהליך שמקורו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018. מטרתו של הליך חדלות פירעון, היא בראש ובראשונה לאפשר לחייב, שנמצא בקושי כלכלי, ואינו מצליח לשלם את כלל חובותיו, אפשרות חוקית בה יסדיר חלק יחסי מחובותיו, בהתאם ליכולתו הכלכלית, יקבל הפטר, ויחזור למעגל החיים התקין, ללא חובות.
כמובן שהחזרת החובות לנושים גם היא אחת ממטרות החוק, אך כל זה לאור ההבנה שללא חזרה של החייב למעגל החיים התקין, ושילובו במערכת הכלכלית, החייב יישאר או יחזור למצבו הקודם, והבעיה לא תיפתר. ההליך נפתח לרוב בעקבות בקשה יזומה מצד החייב, שנקראת בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. שימו לב, שזה הזמן הקריטי, בו עליכם כבר להתייעץ עם עורך דין, משום שבשלב הבקשה מוצג הסיפור העובדתי הכלכלי של החייב, בעזרת מסמכים, וחשוב שהחייב יבהיר היטב את מצבו.
לאחר מכן, ממונה נאמן מטעם הממונה על חדלות הפירעון, שבוחן את מצבו הפיננסי של החייב, כולל כל נכסיו (קרן השתלמות, פיצויים ממקום עבודה קודם, זכויות ירושה ועוד), וכן את יכולת החזר החובות שלו. לאחר תשעה חודשים, בהם נבחן מצבו, מגיש הנאמן את המלצותיו לממונה, במסמך שמכונה דו"ח ממצאי בדיקה. שלב זה מכונה גם "תקופת הביניים" בהליך חדלות פירעון, בסיומה יגיש הממונה את המלצתיו לבית המשפט, לקראת הדיון בצו שיקום הכלכלי.
מה קורה בסיום תקופת הביניים?
לאחר תום התקופה, ניתן צו שיקום כלכלי, הקובע לחייב בעצם תכנית פירעון, המבוססת בדרך כלל על המלצותיו של הנאמן. יש לציין שהממונה יכול להכניס שינויים בהצעתו של הנאמן, שכוללים את הגדלת או הקטנת התשלומים. בסוף, מי שנותן את צו השיקום הכלכלי הוא בית המשפט, ולו שיקול הדעת עד כמה להתחשב בהמלצות הממונה והנאמן, למול טענותיו של החייב, כפי שיוצגו על ידו מלפני הדיון, וכמובן שבמהלכו.
לאחר הדיון בבית המשפט, ומכאן ואילך, במשך תוכנית הפירעון שנקבעה לחייב, יפקח הנאמן על החייב שהוא אכן עומד בדרישות התכנית, וזו נקראת תקופת השיקום הכלכלי. הוא יעשה זאת בעזרת פיקוח צמוד, כשמדי חצי שנה יבדוק את מצב הכנסותיו והוצאותיו של החייב. מה זה אומר תכנית פירעון? בעצם פריסת תשלומים שנקבעת לחייב לאחר שנבחנה התנהלותו הכלכלית, יחד עם הליך של מימוש הנכסים הקיימים שלו (ככל שקיימים). בתום התקופה, ולאחר שעמד בתנאי התכנית, על פי בדיקת הנאמן, יקבל החייב צו הפטר לגבי חובותיו האחרים, שלא שולמו מקופת הנשייה, וכך יסתיים ההליך. שימו לב, שישנם מקרים בהם יינתן לחייב הפטר לאלתר, עוד לפני כן, כבר במעמד הדיון, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין, ולבדוק אם אתם עונים על התנאים (לרוב מדובר על מקרים בהם אותם חייבים הם נעדרי כושר עבודה, מפאת גיל מבוגר או מצב רפואי חריג).
מה עם הקדמת תשלומים בהליך חדלות פירעון?
במקרה שנפלה בחלקכם הזדמנות לקבל עזרה כספית, ולמשל צד ג' שלכם, קרוב משפחה או חבר, הציע לשלם את תוכנית הפירעון שנקבעה לכם, לפני הזמן, ובכך לסיים את התקופה שנקבעה לכם במסגרת תוכנית הפירעון, מוקדם יותר. האם ניתן לבצע פירעון מוקדם? בעבר, בהליך פשיטת הרגל היו רשאים החייבים להקדים תשלומים, ולמעשה לשלם את תכנית הפירעון מראש, במקום לשלם כל חודש בחודשו. אך יש בכך בעיה. מהי? תחשבו בתור חייבים, שהכנסותיכם קטנות מאוד מהוצאותיכם, ונקלעתם לבור כלכלי. ופתאום, אתם יכולים להקדים את פירעון החוב? המחוקק חשב שמשהו כאן לא כשר, וכי היו נכסים שהוסתרו מראש, וניצול לרעה של הליך חדלות פירעון. מצד שני, יש מקרים שאולי באמת נוצרה אופציה כזאת, אז בגלל מספר רמאים ננעלה את הדלת בפני החייבים המהימנים? אז התשובה היא לא, "הדלת לא ננעלה", אך המחוקק הגדיר איך כן ניתן לבצע הקדמת תשלומים בהליך חדלות פירעון, ומיד נפרט על כך.
המקור החוקי לשינוי הצו שיקום כלכלי?
המחוקק התייחס לעניין בסעיף 170 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי:
)ג) "בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי הנסיבות או גילוי עובדות חדשות תוגש לממונה, והוא מוסמך להחליט בה.
(ד) יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים, לא ימירם בתשלום חד-פעמי או בתשלומים גבוהים יותר המשתלמים בתקופה הקצרה מתקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי, אלא בדרך של הגשת בקשה לשינוי הצו לבית המשפט; בית המשפט רשאי לאשר שינוי כאמור רק אם הוכח להנחת דעתו כי המקור לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה.
(ה) בית המשפט והממונה יקבלו החלטה לפי סעיף זה לאחר שניתנה לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם."
מה זה אומר?
בעצם, המחוקק מתייחס בסעיף ג', למקרה שונה מבקשה לפירעון מוקדם, ומדבר על רצון לשינוי גובה התשלום. הסעיף בעצם קובע שיש לממונה שיקול דעת ביחס לשינוי גובה ההחזר החודשי. מתי?
- שינוי נסיבות – אם התרחש שינוי נסיבות, כמו למשל, פגיעה בכושר ההשתכרות של החייב.
- גילוי עובדות חדשות – הסיפור שהוצג לראשונה בבקשה לצו לפתיחת הליכים השתנה. למשל, גילוי נכסים חדשים שיש לחייב, הממונה רשאי לשנות את גובה ההחזר החודשי.
בסעיף ד', התייחס המחוקק למקרה שלנו, ולפיו ניתן לבצע הקדמת תשלומים בחדלות פירעון, כדי לקבל הפטר על השאר, אך לצורך זה יש לפנות לבית המשפט. כלומר, לממונה אין סמכות לאשר פירעון מוקדם, אלא לבית המשפט שנתן את צו השיקום הכלכלי. בסעיף ה', נקבע שבית המשפט צריך להתחשב גם בדעת הנושים, שכמובן מעוניינים לקבל את כספם כמה שיותר מהר.
הקדמת תשלומים בהליך חדלות פירעון, כך מומלץ לפעול? (מידע חשוב)
תחילה נסביר שעצם הגשת בקשה לצורך הקדמת תשלומים בהליך חדלות פירעון, מוביל לרוב ובאופן טבעי לכך שהתיק מקבל "תשומת לב", מכלל הצדדים המעורבים בהליך. למרות שמדובר על חלק מובנה וברור, חשוב מאוד להיערך אליו בהתאם. למשל מומלץ מאוד לפני הגשת הבקשה, כלומר לפני "שמעוררים" את התיק, לבצע בדיקה מקיפה במטרה למנוע מצב שבו יגרם לכם חלילה יותר נזק, מתועלת. הכוונה לבדיקה שנעשית "מאחוריי הקלעים" שבוחנת לצורך הדוגמה אם התרחש שינוי נסיבות שעלול לסכן אתכם, שינוי בהכנסות או בהיקף זכויות ועוד.
לצד זה חשוב לציין, שהקדמת תשלומים בחדלות פירעון לא תתרחש באופן אוטומטי, אלא צריך להגיש בקשה ובין היתר, צריך להראות את מקור הכסף, כדי לראות שזה באמת כסף שמגיע לצד ג', ולא כסף מוסתר / שחור של החייב. בית המשפט גם לא יאשר הלוואות ממקורות מפוקפקים לצורך זה, גם כדי למנוע מהחייב הסתבכות כלכלית נוספת, אך לא רק אלא גם כי נאסר על החייב ליטול הלוואות במסגרת ההליך.
האם כדאי להגיש בקשה להקדמת תשלומים בחדלות פירעון?
ברמה הפרקטית, בקשה להקדמת תשלומים היא דבר שלרוב מתקבל בצורה מבורכת מאוד אצל הצדדים, כי היא משפרת את המצב של כולם, הרי אם בקשת החייב מתקבלת ואושרה הקדמת תשלומים, אז החייב מיד לאחר שישלם את היתרה שנותרה, הוא יקבל סוף כל סוף את ההפטר החלוט. החייב יוכל לשלם בפעימה אחת או בפריסה אחרת שהוא יציע. זכרו, החייב הוא יוזם הבקשה להקדמת תשלומים, הנושים יקבלו את הכספים שהצטברו בקופת הנשייה, ולכן הדבר משרת גם את אינטרס הנושים. הנאמן, מקבל עם סיום התיק את שכר טרחתו, שנגזר באחוזים מתוך הכספים שהצטברו בקופת הנשייה לאורך ההליך. כך שניתן להבין שלרוב תהיינה הסכמות מצד גורמים אלו. אך עדיין, עליכם לדעת, שהדבר כאמור מותנה בהחלטה המאשרת את הקדמת התשלומים.
בקשה להקדמת תשלומים חדלות פירעון – בואו נסכם
הקדמת תשלומים בחדלות פירעון היא דבר שאולי נראה פשוט, ואולי אפילו פשוט מאוד, אבל בפועל מדובר על בקשה שיכולה לגרום לכל התיק להסתבך, ויש הרבה שאלות שצריך לשאול, ובדיקות שצריך לבדוק, מצד החייב, לפני שבכלל מתבצעת פנייה לבית המשפט להקדמת התשלומים.
נתייחס באופן כללי להליך ונאמר כך, אם רצונכם הוא שטענותיכם תשמענה, גם בפני בית המשפט, מומלץ לכם מאוד, לפנות לעורך דין מקצועי, בעל ניסיון בתחום, שילווה אתכם מהרגע בו הבנתם שאתם לקראת הליך חדלות פירעון, ועד אחרי קבלת צו הפטר, אם זה בעקבות פירעון מוקדם, ואם זה לאורך תקופת השיקום הכלכלי. עורך דין שידע להציג את טענותיכם באופן בהיר ומשכנע בפני הנאמן, הממונה ובית המשפט, יגיש עבורכם את הבקשות, ויערוך סדר במסמכים, יעשה את ההבדל לגבי ההחלטות שתתקבלנה בעניינכם לאורך הדרך. לכל שאלה, מוזמנים לפנות אלינו.
