כשמדברים על הליך חדלות פירעון, יהיו כאלו שיעלו בראש אסוציאציות של דברים שליליים. ועדיין, יש לא מעט דברים חיוביים בהליך, ואחד מהם היא האפשרות לעבור במסגרת ההליך תכנית הכשרה כלכלית במטרה ללמוד התנהלות כלכלית נכונה. מה זה אומר בדיוק תוכנית הכשרה כלכלית? מה המשתתפים עוברים בה? ואיך אפשר להירשם לאותה תוכנית הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה? ומה הקשר לעורך דין? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
מה זה תכנית הכשרה להתנהלות כלכלית בהליך חדלות פירעון?
המטרה של הכשרה להתנהלות כלכלית, בעיקר כשזה קורה עבור חייבים בהליך חדלות פירעון, היא להקנות לאותם חייבים ידע וכלים להתנהלות כלכלית נכונה. למה עוברים את זה במסגרת הליך חדלות פירעון? כידוע, אחת ממטרותיו המרכזיות של הליך חדלות פירעון, כפי שנוסח בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018, היא לאפשר לחייב שיקום כלכלי אמיתי כך שיצא לדרך חדשה ללא חובות. ההבנה של המחוקק הייתה, שללא הכשרה כלכלית מסודרת, החייבים ימשיכו בהתנהלות כלכלית קלוקלת, שהביאה אותם למצב ביש זה, בו הכנסותיהם פחותות מהוצאותיהם. בסוף, שיקומו הכלכלי של החייב תורם גם לחייב עצמו, אבל גם לקרובים אליו, לסביבתו האישית, ולכל החברה כולה.
מקור הסמכות להכשרה בחוק
המחוקק התייחס במפורש לדרך שעל החייב לעבור, וזאת כדי להשתקם כלכלית. בסעיף 161(ב)(5) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נקבע שבית המשפט רשאי לפרט במסגרת הצו לשיקום כלכלי שניתן לחייב, בין היתר, גם הוראות הנוגעות לחובתו של החייב להשתתף בתוכנית הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. בית המשפט כמובן יקבע זאת, במקרים בהם הבין שהנסיבות שהביאו את החייב למצב בו הוא נמצא כרגע, קשורות להתנהלות כלכלית לקויה.
מבחינת סדר הדברים, החלטת בית המשפט (צו שיקום כלכלי) מתבססת על המלצת הממונה שמוגשת אליו לפני הדיון, וזאת לפי סעיף 154 לחוק. כאשר הממונה כותב את המלצתו על בסיס חוות הדעת של הנאמן שעורך את הבדיקה, לפי סעיף 153 לחוק. לכן הנאמן הוא גם זה שמצוי בממשק ישיר עם החייב לאורך ההליך.
למי התכנית לכשרה כלכלית מיועדת?
התכנית להכשרה כלכלית בהליך חדלות פירעון מיועדת כמובן לחייבים בהליך חדלות פירעון, בין אם הוא מתנהל בהוצאה לפועל ובין אם דרך הממונה על הליכי חדלות פירעון. לצורך השתתפות בתכנית, על הרשם או השופט לקבוע בהחלטה במפורש, כי על החייב להשתתף בהכשרה להתנהלות כלכלית ("קורס חדלות פירעון").
כלומר ההשתתפות בקורס חדלות פירעון תהיה חלק בלתי נפרד מדרישות ההליך, ועל החייב להשלימו כמו יתר התנאים שנקבעו במסגרת צו השיקום הכלכלי. כמו כן, רק אותם חייבים ששופט בית משפט (או רשם הוצאה לפועל) קבע עבורם שמוטלת עליהם חובה להשתתף בתכנית, יכולים להשתתף בה. לצורך רישום לתכנית, יכול החייב להירשם באופן עצמאי או בסיוע של עורך דינו. כאשר מומלץ באופן כללי, כמו בכל שלבי הליך חדלות הפירעון, להיעזר בעורך דין חדלות פירעון מומלץ ולקבל הסבר לפני שניגשים להכשרה. שימו לב שאלו דברים שאולי נראים פשוטים ממבט ראשון, אך הם לא בהכרח כאלה.
מה המשתתפים עוברים בהכשרה?
ההכשרה נערכת עבור החייבים באופן קבוצתי, ומלווים אותה מנחים שמומחים בתחום ההתנהלות הכלכלית. כך שעיקר התכנים מתמקדים בנושאים הקשורים להתנהלות כלכלית נכונה, אחראית ומחושבת יותר, ומטרתם להקנות הרגלים נכונים יותר עבור החייב, והתא המשפחתי הסובב אותו. מבחינה טכנית, ההכשרה נערכת במשך 4 מפגשים, כשאורך כל מפגש הוא שלוש שעות. המפגשים מתנהלים בלשכות ההוצאה לפועל, כמה שיותר קרוב למקום מגורכם, החייבים. כמובן שבמקרים מיוחדים, תינתן גם אפשרות ללמידה מרחוק.
מהם השלבים הבאים לאחר שליחת טופס הרישום להכשרה?
השיבוץ להכשרות נעשה לפי ההעדפות שמסמן החייב בטופס הרשמה להכשרה, אך כמובן על פי צרכי המערכת. מהרגע שתשלחו את טופס ההרשמה עד שתקבלו זימון להכשרה, יכולים לחלוף מספר חודשים, ועליכם להתכונן לכך. כל חייב צריך למלא את טופס ההרשמה, אחרת לא ישובץ להכשרה. כ – 21 יום לפחות, לפני שההכשרה מתחילה, תקבלו זימון להכשרה ובו כל הפרטים הנדרשים, שעות, מיקום, ופרטים נוספים. עליכם גם לציין בטופס ההרשמה האם נקבע בהחלטת שופט או רשם שאתם צריכים לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית.
לקבלת מידע נוסף – ניתן לפנות למוקד השירות הטלפוני אצל הממונה על חדלות פירעון בטלפון 5067* או בהוצאה לפועל בטלפון 35592* או 073-2055000.
מה עם הסדרי חוב? האם התכנית גם רלוונטית?
סעיף 324(ב)(2) קובע שיש הסדר דומה, בעניין ההכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, גם בהסדרי חוב, במסגרת חלק י' לחוק, שעוסק בהם. ועדיין, בדרך כלל, הממונה, בהסדרי חוב, לא ימליץ לבית המשפט שהחייב יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, אלא אם מדובר באירוע חריג. זאת בשל העובדה שבהסדרי חוב לא מתבצעת בדיקת מצבו הכלכלי של החייב, והאופן בו נוצרו החובות, כמו שמתבצעת בהליכי חדלות פירעון.
מהי המטרת התכנית להתנהלות כלכלית נכונה?
יש לציין, שהתכנית לא מוטלת על החייבים כעונש, אלא כלי עזר, שניתן לחייבים במטרה לסייע לשיקומם הכלכלי. הכלי ניתן דרך הקניית ידע פיננסי שיסייע להם בהתנהלותם העתידית. יש לציין, כי אין חובת השתתפות בתכנית להכשרה כלכלית לכל חייב, אלא רק כאלה שבית המשפט או רשם ההוצאה לפועל הבין שהנסיבות שהביאו אותם למצב בו הם נמצאים, מצדיקות את שליחתם לתכנית.
מהם הקריטריונים שעומדים בפני הממונה לשליחה חייב לתוכנית הכשרה כלכלית?
| הקריטריון | הסבר |
| התנהלות כלכלית לקויה | לכל חייב נערכת בדיקה לגבי מצבו הכלכלי. אם במסגרת הבדיקה עולה שהקריסה הכלכלית נבעה מטעויות בהתנהלותם הכלכלית השוטפת, והכשרה כלכלית תסייע, ממליץ הממונה על תכנית פעולה זו. |
| חובות צרכניים | אחד הדברים שנבדקים אצל החייב, הוא האם עיקר החובות קשורים לצריכה אישית, משפחתית, משק בית, ודברים מהסוג הזה. יש לציין, שבמסגרת זה נכללות גם הלוואות שנלקחו לצורך רכישת מוצרים, וגם שירותים צרכניים אחרים, כמו למשל הלוואת מכרטיסי אשראי. |
| גובה הכנסות והוצאות החייב ובני משפחתו | הממונה יבדוק גם מה גובה הכנסות החייב ובני משפחתו, ומה ההוצאות שלהם כוללות. אם ההכנסה המשפחתית גבוהה באופן מובהק מההוצאות, הדבר יהווה שיקול לאי המלצה על השתתפות בתכנית הכשרה כלכלית, בשל אי נחיצותה. מצד שני, הכנסות גבוהות, והוצאות עוד יותר גבוהות, יכולות להוות אינדיקציה להתנהלות כלכלית לא נכונה. כלומר הנקודה היא שלא מדובר בבדיקת ההכנסות, אלא בדיקת התנהלות הכלכלית. |
מתי הממונה לא ימליץ על שליחה לתוכנית להכשרה כלכלית?
- חובות חד פעמיים – אם החובות של החייב נוצרו בשל אירוע חד פעמי, או נסיבות שאינן בשליטתו של החייב. למשל, מחלה של החייב או מישהו ממשפחתו. או ערבות שנתן החייב, פיטורים פתאומיים ממקום עבודה.
- חובות עסקיים – אם מדובר בחובות עסקיים, אלא אם הממונה סבור, באופן חריג שההכשרה יכולה לסייע בשיפור המצב.
- התנהלות בחוסר תום לב של החייב – חייבים שההתנהלות שלהם נובעת מחוסר תום לב, הממונה והנאמן לא יטרחו לשלוח אותם לתכנית שלא תסייע להם.
- השתתפות קודמת בתכנית דומה – במקרה שהחייבים כבר השתתפו בתכנית להכשרה כלכלית, לפני ההליך הנוכחי, ונראה שהתכנית לא עזרה להם. אין מה לחזור על אותו הדבר פעמיים, כשנראה שהוא לא רלוונטי.
- נסיבות אישיות – ישנם חייבים שיש להם נסיבות אישיות שלא מאפשרות השתתפות בתכנית. אם זה חייבים החולים במחלות כרוניות, או כאלה שיש להם בעיות מנטליות או קוגניטיביות.
- הכנסות נמוכות שאינן בגובה ההוצאות – במקרה כזה, הממונה ימליץ על הכשרות שונות, מותאמות להם, שאינן קשורות בהתנהלות כלכלית, אלא דווקא בהיבטים של מיצוי זכויות ומיצוי כושר השתכרות.
לסיכום, בסוף, ההמלצה של הממונה לבית המשפט ניתנת על ידי הנאמן, והוא גם זה שימליץ לרשם במידה ויראה לנכון שעל החייב לעבור תכנית הכשרה כלכלית בהוצאה לפועל. הנאמן הוא זה שבחן את מצבו של החייב, וסביר להניח שמבין כלל הגורמים המעורבים בהליך, הוא זה שיכיר הכי טוב מה דרוש לחייב לשם השתקמותו הכלכלית. ישנם חייבים שהדבר יהווה עבורם קרש הצלה ממשבר עמוק, וישנם כאלה שיבזבזו שם את זמנם ואת זמן המנחים החשובים.
יש לציין, כי כמו בכל הליך שקשור להליכי חדלות פירעון, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום, עוד לפני בדיקתו של הנאמן, משום שהמסמכים שתציגו לו, והטענות שתטענו, חשובים מאוד להבנת מצבכם הכלכלי. יכול להיות, שתיווך המציאות על ידי עורך דין מטעמכם, יגרום לנאמן לחשוב עליכם בצורה אחרת וייתכן מאוד שזה גם ישפיע לחיוב על ההמלצות שלו בהליך, מה שכמובן יסייע לכם מאוד.
