פתיחת עסק בפשיטת רגל או בחדלות פירעון

עסקים רבים בישראל חוששים עד מאוד מהרגע שהם יצטרכו להכריז על פשיטת רגל, או חדלות פירעון, שזהו שמו של ההליך כיום. המחשבה (השגויה יש לומר, כפי שנראה במאמר) היא שפנייה להליך זה ירסק אותם, היות ולא יאפשרו להם להמשיך ולנהל את העסק שלהם או שימנעו מהם לפתוח עסק חדש, ובכך תתרחק עבורם האפשרות – לשוב ולקום על הרגליים. האם פתיחת עסק בפשיטת רגל או בחדלות פירעון אפשרית? מה בדיוק השתנה בנוגע לפתיחת עסק בחוק חדלות פירעון החדש? האם באמת ניתנת לחייב אפשרות להשתקם כלכלית? ולמה צריך עורך דין חדלות פירעון לכל זה? כל הפרטים במאמר שלפניכם.

מהו בכלל הליך פשיטת רגל או חדלות פירעון?

כשמדברים על פשיטת רגל עוסק פטור, או פשיטת רגל עוסק מורשה, הכוונה להליך בו עסק, או אדם פרטי, מגיעים למצב שבו לאורך זמן, ההכנסות שלהם קטנות מההוצאות שלהם. במצב כזה, הם מתחילים להיכנס לחובות עד לרגע שבו אין להם דרך או יכולת לשלם לספקים שלהם ולעמוד בהחזרי ההלוואות שלהם. במקרה כזה, וכדי לאפשר לאדם לחזור למעגל העבודה, ולהשתקם בדרך כלשהי, קבע המחוקק בחקיקה את הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנקרא בפי העם, חוק חדלות פירעון החדש.

מה קורה במסגרת ההליך?

המחוקק קבע, שלאחר עמידתו של החייב, בעל העסק, בתנאי תוכנית השיקום הכלכלית שתקבע לו, ולאחר שיוכיח את מחויבותו להליך ורצונו להשתקם, יתן לו בית המשפט צו הפטר, וכך יימחקו יתרת חובותיו.

לצורך כך, יהיה עליו לעמוד תכנית כלכלית סדורה, אשר מטרתה לפרוע חלק יחסי מהחוב, בתשלומים חודשיים, כאשר גובה צו התשלומים נקבע על פי הערכה מה יכולת ההחזר שלו (נציין שצו התשלומים נקבע בהתאם להרכב המשפחתי, ילדים קטינים / בגירים, הכנסות למול הוצאות ועוד). במרבית המקרים ובדרך כלל, סכום ההחזר החודשי שיידרש בעל העסק (החייב) לשלם בהליך השיקום כלכלי, יהיה נמוך מגובה ההחזרים שהוא משלם כיום.

מה התחדש עם החוק החדש?

בשנת 2018 חוקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, במסגרתו ביקש המחוקק לקדם מספר מטרות עיקריות, אותן הוא כתב במפורש בחוק, ואלו הן:

פשיטת רגל עוסק מורשה או פשיטת רגל עוסק פטור

כל עוסק מורשה חייב לפתוח תיק במע"מ, וגם תיק משל עצמו במס הכנסה, ועוסק פטור חייב גם הוא לפתוח תיק במס הכנסה ולהוציא קבלות בהתאם. לאחר מכן, הוא משלם מיסים לפי גובה ההכנסות שלו, ומדווח בהתאם לחוק (עוסק מורשה, נדרש בדרך כלל לדווח אחת לחודשיים, ואילו עוסק פטור נדרש להגיש דוח שנתי).

אם העסק נכנס לחדלות פירעון, התיקים אשר מופיעים ברשויות, הן של העוסק מורשה והן של העוסק פטור – מוקפאים – והוא בעצם לא יכול עוד להמשיך להוציא חשבוניות / קבלות. מה עושים במצב כזה? האם חייבים לבצע סגירת עוסק מורשה? הרי זו פרנסתו של החייב, ואם הוא לא יוכל להמשיך להרוויח כסף, מאין יחזיר את החובות בדיוק?

פתיחת תיק עוסק מורשה בפשיטת רגל או בחדלות פירעון

אין ספק שהמשך ניהול העסק חשוב מאין כמותו והוא מהווה את הבסיס הכלכלי למשפחה כולה. ללא עסק, או מקור הכנסה משפחתי חזק אחר, הסיכוי לשרוד עם הראש מעל המים הוא כמעט בלתי אפשרי. לכן, גם במקרה שבו עסק, נקלע לחדלות פירעון, אפשר לבצע פנייה לנאמן ולממונה, ולקבל אישור לפתוח או להמשיך לנהל את תיק העוסק מורשה, וזאת למרות ההגבלות שכבר הוטלו על החייב.

שימו לב שצריך להגיש את הבקשה מנומקת, תוך פירוט האפשרויות של החייב להגיע לשיקום כלכלי, והוכחת יכולת ההחזר החודשי שלו בעזרת תכנית מסודרת. כך יוכל בעל העסק, מצד אחד להמשיך להתנהל כעצמאי בהליך חדלות הפירעון, ומצד שני, גם להצליח לפרוע חלק מהחובות, ולא להיכנס לחובות עמוקים יותר. יש לציין גם כי בהליך פשיטת רגל עוסק פטור יכול לכלול גם הוא את המשך ניהול של העסק, בדיוק באותה דרך.

נציין הערה חשובה, בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המטרה היא (בגדול) לפעול מצד אחד לשיקום החייב ומצד שני להכניס יותר כסף לקופת הנשייה. לכן, אם החייב יוכל להראות שאם יאפשרו לו להתנהל כעצמאי הדבר יאפשר לו מצד אחד לשלם את ההתחייבויות שלו ולפרנס את המשפחה שלו בכבוד, ומצד שני תהיה תועלת כלכלית לנושים, בהחלט יהיה מקום לאפשר לו לפתוח תיק עוסק מורשה או פטור בהליך חדלות פירעון, או להמשיך לנהל את תיק העוסק מורשה או פטור שיש לו בהליך חדלות פירעון.

הסיבה למתן ההיתר נעוצה בשיקולי תועלת כלכלית, היות וכך החייב יוכל להרוויח יותר, ולשלם צו תשלומים גבוהה יותר, מאשר אם יעבוד כשכיר.

איזה הגבלות מוטלות בדרך כלל על החייב?

בחוק חדלות פירעון, בסעיף 142 מפורטות הגבלות שונות שיכול ויהיו מוטלות על החייב. אם זה עיכוב יציאה מהארץ והגבלות שונות לגבי הדרכון. ואם זה הגדרת הלקוח כלקוח מוגבל אל מול הבנק, בעיקר בעניין יכולת לתת שיקים ולשלם באשראי שאינו דיירקט (מיידי).

האם ניתן לפתוח חברה בע"מ במסגרת הליך חדלות פירעון?

אחת ההגבלות הבסיסיות בהליך חדלות פירעון היא שלא ניתן להקים חברה בע"מ. המשמעות היא שאם רוצים באמת לגרום לשיקום החייב, כן יש לאפשר לו לפתוח עוסק מורשה, ולעיתים זו תהיה האופציה הממשית היחידה שלו לפרוע, גם אם זה חלק יחסי, מהחובות שלו.

כמפורט בסעיף 157 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 קבע המחוקק במפורש, שהנאמן לא יעמוד בדרכו של החייב, ויתמוך פתיחת עסק בפשיטת רגל או בחדלות פירעון, אלא אם בנסיבות הספציפיות עולה חשש שפתיחת העסק או מתן היתר להמשך ניהולו, עלול לגרום לפגיעה בנושים ולפגוע בשיקומו הכלכלי של החייב. בקביעה מבורכת זו, התווה למעשה המחוקק למערכת המשפטית נכונות לשקול בחיובי קבלת בקשות אלו.

ניהול עסק בפשיטת רגל או בחדלות פירעון

חשוב להבהיר כי החשיבה הרווחת היא כן לאפשר לחייב להישאר עם העסק פעיל, כי אפשרות זו מהווה דרך כלשהי לצאת מהמצב ולהשתקם. שכן ללא יכולת לעבוד כעצמאי, הוא יאלץ לעבוד כשכיר, וסביר להניח שרווחיו יהיו נמוכים יותר.

משכך, החייב רק ישקע עוד ועוד בחובות, ובוודאי שלא יצליח להחזיר אפילו לא חלק יחסי מחובותיו. ניהול עסק בעת הליך חדלות פירעון, כולל גם את ההבנה שחלק מההכנסות של העסק כרגע מוכוונות לצורך הצלחת ההליך וכיסוי חלק מחובות.

ההסבר הרציונלי הזה, שאמור להבהיר לנושה שיש לו אינטרס שהחייב יעמוד על הרגליים, הוא הסבר שעורך הדין המייצג אתכם צריך להדגיש לבית המשפט בבקשה המתאימה שתוגש לצורך העניין, תוך התייחסות לחוק ולפסיקה בתחום.

לסיכום

כפי שכבר נאמר, מדובר בהליך מורכב, בו מצד אחד יש נושים, שרוצים לקבל את כספם בחזרה. מצד שני בית המשפט וההוצאה לפועל, ומצד שלישי האדם עצמו, בעל העסק, שרוצה להשתקם ולחזור למעגל העבודה. בהליך כזה, היתרון של קבלת ייעוץ מעורך דין העוסק בתחום חדלות פירעון, הוא קריטי.

עורך דין עם ניסיון בתחום, יוכל להסביר ולהדריך אתכם, בדיוק מה עליכם לעשות. שימו לב שמדובר באירוע בעל חשיבות אדירה, פתיחת עסק בחדלות פירעון או המשך ניהולו, יכולה לעשות את ההבדל בין הצלחה בתהליך לאי הצלחה, וכשאתם ניצבים בפני מצב כזה, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין חדלות פירעון כדי להגדיל את הסיכויים שלכם לקבל בדיוק את מה שאתם רוצים.