כמה פעמים חשבתם לעצמכם שדברים עוברים מהר מדי? שהזמן רץ? תופתעו לשמוע שיש מקרים שזה יכול להיות לטובתכם. אחד מהמקרים הללו הוא סגירת תיק הוצאה לפועל מחוסר מעש. מה זה אומר בקשה לסגירת תיק מחוסר מעש? מתי תיק הוצאה לפועל יכול להיסגר? איך אני כחייב יכול לגרום לסגירת התיק בעילה של חוסר מעש? ומהי חשיבותו של עורך דין הוצאה לפועל במקרה זה? כל הפרטים במאמר הבא שלפניכם.
הוצאה לפועל – המקור בחוק
לפני שמדברים על בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל, ובטח לפני שמדברים על העילות השונות בהן ניתן לסגור אותו, כדאי לדעת מה המקור בכלל למוסד ההוצאה לפועל בחוק. אז המקור הוא חוק ההוצאה לפועל תשכ"ז- 1967. החוק בעצם מכניס את כל הסוגיות הקשורות בנושא למסגרת אחת. מי שאחראי, לפי סעיף 88 לביצוע החוק הוא שר המשפטים, וכמובן שבשל כך הוא גם זה שמתקין את התקנות שרלוונטיות לביצוע החוק.
מטרת החוק
המטרה היא פשוט לגרום לכך שהפסיקות שניתנו על-ידי בתי המשפט השונים בישראל – יבוצעו ויקוימו. בעיקר כשמדובר על פסיקות הנוגעות לקנסות או פיצויים שנפסקו לטובת אנשים אחרים או לרשויות השלטון השונות. בנוסף, אם יש לכם חוב כלשהו, או שאתם רוצים לממש המחאה, כלומר שיק, שטר משכנתא ושטר חוב מכל סוג שהוא, תוכלו לעשות זאת בעזרת ההוצאה לפועל.
מי שאחראי על כך בארץ היא רשות האכיפה והגבייה, שלצד אכיפת קנסות, גם אחראית על נושא גביית החובות ותשלום החובות. מנהל ההוצאה לפועל ימונה על ידי שר המשפטים. בנוסף, ישנו תפקיד רשם ההוצאה לפועל, אליו יכולים להתמנות רק אזרחים ישראלים, שעומדים בקריטריונים למינוי שופט שלום, משום שתפקיד הרשם הוא תפקיד "מעין שיפוטי". מכאן נצלול לפרקטיה איך להביא לסגירת התיק בעילה של חוסר מעש, מהי הפרוצדורה ומהן ההשלכות.
איפה מתקיימים הליכי ההוצאה לפועל?
ההוצאה לפועל עובדת דרך לשכות שונות בכל רחבי הארץ. סך הכל מדובר ב – 29 לשכות הוצאה לפועל, כשבראש כל לשכה עומד מנהל הלשכה. כך, הרשות מאוד נגישה ופתוחה לאזרח באזורים רבים ברחבי הארץ. המעורבים בתיקי הוצאה לפועל נקראים בדרך כלל זוכה, כלומר בעל החוב, וחייב, כלומר, אותו אחד שיש לו חוב כלפי הזוכה, הוא חייב לו כסף. הזוכה הוא בעצם זה שלזכותו ניתן פסק הדין.
הגשת בקשה לביצוע בהוצאה לפועל
אם ברצונכם לבצע את פסק הדין שניתן לטובתכם, ואתם חושבים מהי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, עליכם לדעת שההליך מתחיל בפנייה לאחת מלשכות ההוצאה לפועל, שם תגישו את בקשת הביצוע. הליך זה נדרש גם במקרה שאתם רוצים לממש שטר חוב או כל חוב אחר שיש כלפיכם.
לאחר מכן, מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר לחייב אזהרה שעליו לקיים את פסק הדין, אם לא ישלם יחשב שמתחמק מתשלום החוב. כך בדיוק קובע סעיף 7(א1) לחוק ההוצאה לפועל. כמובן שעם האזהרה עליכם לצרף מסמכים נוספים, כמו למשל פסק הדין או כל הוראה אחרת שמורה על תשלום.
אז מה זה אומר שהתחיל הליך הוצאה לפועל?
בפועל, הכוונה שמרגע הגשת בקשת הביצוע, אותה כאמור ביקש הזוכה, מתחיל תהליך שכולל בדרך כלל את תשלום החוב או מילוי פסק הדין, אלא אם התיק ייסגר בשל עילות אחרות, כמו סגירת תיק הוצאה לפועל מחוסר מעש, עילה שעליה נדבר בהמשך.
תוך כדי ההליך, אם החייב לא מבצע את התחייבותו, ההוצאה לפועל יכולה להטיל עליו כל מיני מגבלות, אם זה צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי, הגבלת קבלת דרכון, ואפילו עיקול נכסים מחשש שאולי החייב יבריח אותם בדרך כלשהי לצד ג' (קרוב משפחה שלו, למשל). שימו לב שהגבלות יכולות להיות מוטלות רק במקרה שסכום החוב עולה על 500 שקל. הרשם לא נדרש להגבלות ספציפיות, ולכן הוא כנראה ישאיר לעצמו את שיקול דעתו אילו הגבלות להטיל, ומתי.
עילות לסגירת תיק הוצאה לפועל
בתקנות ההוצאה לפועל, בסעיף 126, מפורטות בדיוק העילות השונות בגינן אפשר לסגור את תיק ההוצאה לפועל:
| העילה | הסבר |
| בקשת הזוכה | יהיו מקרים שבהם, מסיבות שלו, יחליט הזוכה שהוא מבקש את סגירת התיק. |
| לאחר תשלום | אם החייב שילם את החוב לזוכה, עליו לשלוח הודעה לזוכה, ולאחר 30 יום התיק ייסגר. |
| יתרה פחות מ -100 ש"ח | אם כל החובות שנשארו בתיק עומדים על פחות ממאה שקלים, התיק ייסגר. |
| סגירת תיק הוצאה לפועל מחוסר מעש | על כך נפרט מיד |
סגירת תיק הוצאה לפועל מחוסר מעש – מה זה אומר?
אם חלפו שנתיים מהזמן האחרון שבו הזוכה קיים פעולה כלשהי בהליך, והזוכה לא ביצע אף פעולה מאז, ניתן לסגור את תיק ההוצאה לפועל בהחלטת רשם בעילה של חוסר מעש, וזאת לפי תקנה 126(ד). לפני לסגירת התיק, ישלח רשם ההוצאה לפועל לזוכה "התראה לפני סגירת תיק הוצאה לפועל מחמת חוסר מעש", וידרוש ממנו לנמק תוך 30 יום מדוע שהתיק לא ייסגר. אם הזוכה לא עונה תוך 30 יום שהוקצבו לו, תיק ההוצאה לפועל ייסגר.
ההשלכות של תיק שנסגר בחוסר מעש
במקרה כזה, של תיק רדום בהוצאה לפועל שנסגר מחוסר מעש, יבוטלו כל ההליכים כנגד החייב, אם זה עיקולים שהוטלו כנגדו, ואם זה יתר ההגבלות שהוטלו עליו לרבות ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ. שימו לב, יכול להיות שיש לכם אפשרות חוקית לבצע כיום, בהתאם לנתונים הספציפיים שלכם, סגירת תיק או תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים נגדכם, בעילה של חוסר מעש, ובגלל שמדובר בהשלכות דרמטיות על מצבכם ועל עתידכם, לא כדאי להשאיר את הדברים כמו שהם, ומומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין שמבין בתחום.
מה עושה עורך הדין הוצאה לפועל בבקשת סגירת תיק מחוסר מעש?
אם החייב רוצה לגרום לתיק להיסגר בעילת חוסר מעש בהוצאה לפועל, עדיף לו להיעזר בעורך הדין הוצאה לפועל לאיסוף מסמכים ושאר פרטים שמראים שאכן חלפו שנתיים מאז שהתבצעה פעולה בתיק. עורך הדין ידע כיצד לפעול ועם מי לדבר בלשכת ההוצאה לפועל, במטרה לגרום לכך שהחייב לא יצטרך לשלם את כל החוב, ואין תחליף לעורך דין שקיבלתם עבורו המלצות, שיש לו ניסיון בתחום בדגש על התמחות ספציפית בייצוג חייבים.
שימו לב שסגירת תיק הוצאה לפועל מחוסר מעש היא לא עניין נדיר, וכמעט כל תיק ש"יושב" בארון זמן רב יכול להיסגר. מה שכן, בסוף, בל נשכח שמדובר בהליך מורכב, וצריך לשלוט בתקנות ובחוק – ובדיוק פה מתבטא תפקידו של עורך הדין העוסק בתחום.
התשובה היא כן! במידה והחייב מגלה שלא בוצעה פעולה בתיק במשך שנתיים, באפשרותו לעתור לרשום ההוצאה לפועל, לפי תקנה 126(ד), ולדרוש את סגירת התיק בעילה של חוסר מעש.
יש לפעול במהירות לפני שהזוכה "יתעורר", ולהגיש בקשה מתאימה תוך הגדשת הנימוקים המשפטיים הרלוונטיים, בהתאם לפסיקה הענפה בתחום, ולצרף מסמכים תומכים.
לאחר שנודע לרשם ההוצאה לפועל (בבדיקה שגרתית שערך או בעקבות בקשה שהוגשה על ידי חייב עצמו) שהזוכה לא פעל בתיק במשך שנתיים, הוא רשאי לשלוח לזוכה "התראה לפני סגירת תיק הוצאה לפועל מחמת חוסר מעש", במסגרתה יבקש ממנו להגיש נימוקיו, תוך 30 ימים, מדוע שהתיק לא ייסגר.
במידה והזוכה לא יגיש תגובתו במועד הקבוע, ייסגר תיק ההוצאה לפועל.
