הליך חדלות פירעון נשמע לרבים מאתנו כמו הליך מרוחק, מורכב, ומשהו שברור שלא נוגע אלינו. תופתעו לשמוע שלא מעט אנשים שהסתבכו בחובות כספיים, נאלצים לפנות אליו לאחר שהם מבינים שללא הליך זה, אין להם שום סיכוי לסיים את החובות שלהם, ולצאת לדרך חדשה. ואולם, חשוב לדעת, שהמחוקק קבע כללים נוקשים לגבי חובות מסוימים, מהם לא ניתן לקבל הפטר, כלומר צו ההפטר לא יחול עליהם, והם אינם בני הפטר, על כל המשתמע מכך. מה זה אומר הפטר בהליך חדלות פירעון? מהם סוגי החובות שצו ההפטר לא יחול עליהם? ומתי בדיוק נתייעץ עם עורך דין חדלות פירעון? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
הליך חדלות פירעון – מה זה אומר?
לפני שמדברים על הפטר, על חובות, ועל חובות שאין עליהם הפטר, עלינו להבין מה זה הליך חדלות פירעון, מתי הוא מתרחש, ומהם השלבים השונים שעובר החייב במסגרת הליך זה. ההליך כולו מוגדר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018, חוק שהחליף את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980.
במידה ואתם מתמודדים כעת למול היקף חובות גבוה, או מרגישים שלא תצליחו לעמוד בהחזרים החודשיים לאורך זמן, כי אתם נמצאים בגירעון חודשי קבוע, מומלץ לכם לפנות לייעוץ משפטי, כדי להבין מהן הזכויות שלכם, האפשרויות שלכם, ולבדוק אולי נכון לפנות כבר כעת בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים, מאשר להמשיך ליטול "הלוואת פלסתר" שלא באמת מסייעות לשיקום הכלכלי שלכם, אלא מאפשרות לכם בסך הכול "להתגלגל" עוד מספר חודשים קדימה, ובפועל – הן רק מעמיקות את הבור עוד יותר.
השינויים החיובים שעבר הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
כפי שכבר הבנתם, הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי עבר מספר שינויים במרוצת השנים. זה לא רק שינוי טרמינולוגי, אלא גם מהותי. באופן כללי, ישנו דגש גדול יותר על שיקום החייב והחזרתו למעגל החיים התקין, ללא חובות. ככל שאתם נדרשים לגשת להליך זה כדי להסדיר את חובותיכם, חשוב שתדעו שמדובר בהליך שיכול להיות פשוט עבור האחד, אך מורכב ומסובך מאוד עבור האחר. זהו הליך הדורש ידע משפטי מעמיק, אך בעיקר דורש הבנת הפרקטיקה בשטח. נפרט על ההליך והשלבים השונים שלו מיד, ובאמצעות זה ננסה להסביר את המורכבות אליה אנו מתכוונים.
אז מה הם שלבי ההליך?
| השלב בהליך | הסבר |
| הגשת בקשה למתן צו פתיחת הליכים | תוכלו להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, במסגרתה תצטרכו להציג מסמכים מתאימים, וכן לספר את הסיפור העובדתי שלכם. הבקשה צריכה להיות מנומקת וערוכה באופן משפטי, לצד פסיקות בתי המשפט המתאימה לנסיבות המקרה הפרטני שלכם. |
| בחינת הבקשה ומתן צו פתיחת הליכים | הממונה על הליכי חדלות פירעון בוחן את הבקשה, ועל פי הנסיבות העובדתיות והמשפטיות נותן צו פתיחת הליכים וכך למעשה מתחיל הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. |
| הקפאת הליכים כללית וגורפת – הגשת תביעות חוב על ידי הנושים | כלל ההליכים המשפטיים נגד החייב מוקפאים, והנושים של החייב, נדרשים להגיש תביעות חוב, כדי שהנאמן שימונה לטפל בתיק יוכל לבחון אותם, לדחות אותם, או לצמצם אם "נופחו", וזאת כחלק מהבדיקות אותן הוא נדרש לעשות במסגרת תפקידו. |
| מינוי נאמן לבחינת התיק | כאמור, מתמנה "נאמן" שעורך בדיקה לגבי היקף נכסיו של החייב, ככל וישנם, לרבות בחינת כלל החובות שלו, מצבו הכלכלי, הרפואי, המשפחתי ועוד. בהתאם לכך, הנאמן מגיש המלצה לצו שיקום כלכלי. |
| בית המשפט קובע מהו "צו השיקום הכלכלי" שינתן לחייב במסגרת הדיון שמתרחש לאחר 12 חודשים בלבד. | בית המשפט קובע במסגרת הדיון שמתרחש בהתאם לחוק לאחר 12 חודשים, מה יהיה צו השיקום הכלכלי שיקבע לחייב. נציין שמתחילת ההליך, וגם לאחר מתן הצו שיקום כלכלי, החייב ישלם רק לקופת הנושים, במסגרת ההליך, ואין לו צורך לשלם עוד חובות אחרים הקיימים לו, ואף אסור לו לשלם חובות מחוץ להליך, שכן הדבר נקרא בשפה המשפטית – "העדפת נושים". |
| מתן הפטר לאחר תקופת השיקום הכלכלי | בית המשפט בוחן בעזרת הנאמן, האם החייב אכן עומד בתנאים שהוגדרו לו, ולאחר שהחייב ימלא אחר התנאים שנקבעו בצו שיקום כלכלי, יינתן לו צו הפטר חלוט הפוטר אותו מכל שאר החובות שלו שהם ברי הפטר. שימו לב, ייתכנו מקרים בהם יינתן לחייב הפטר לאלתר במעמד הדיון עצמו, כלומר לאחר 12 חודשים, וזאת במקרים חריגים כפי שנקבעו בחוק ובפסיקה. |
האם נכון עבורי הליך חדלות פירעון במידה וחלק מחובותיי אינם ברי הפטר?
אין ספק שזו שאלה שמטרידה רבים, אך התשובה עליה תלויה במשתנים רבים. כך שכדי להשיב בצורה נכונה, יש לערוך תחילה בירור מקיף ולבדוק את המקרה הפרטני שלכם. ובכל זאת, רגע לפני שנצלול לעומק המאמר, נציין בהקשר זה, שברוב המקרים שאנו נתקלים בהם, מרבית חובות החייב יהיו ברי הפטר, ורק חלק יחסית קטן – לא יהיה בר הפטר (כמו דוחות משטרה).
אז נכון הדבר שלאורך הליך חדלות פירעון יהיה לכם עיכוב הליכים מלא ותהיו מוגנים, וגם נכון שלאחר ההליך מרבית חובותיכם יופטרו (יימחקו), אך בכל זאת, במידה וחלק מחובותיכם אינם ברי הפטר, אתם בהחלט תאלצו להתמודד מתישהו בעתיד, לאחר קבלת צו הפטר חלוט, למול חובות אלו, שצו ההפטר לא חל עליהם.
מה עושים מבחינה פרקטית? מיד לאחר תום ההליך, מרבית החובות "נמחקים", ועבור החלק היחסי שנשאר (לרוב מדובר על דוחות משטרה), ניתן לבצע פעולות משפטיות כדי להגן עליכם, ולמנוע מצב שבו יוטל (שוב) עיקול חשבון בנק או משכורת. למשל, אם החובות שלכם הם למרכז לגביית קנסות, לרוב בשל דוחות חנייה (בהם אנו מטפלים), ניתן להגיש בקשה מיד לאחר סיום ההליך חדלות הפירעון ומסגרתה לבקש הפחתת ריביות, לצד פריסת החוב לתשלומים, ותוכלו לקרוא על כך בהרחבה במאמר חובות למרכז לגביית קנסות, או למשל, ככל ומדובר בחוב בגין דמי מזונות לביטוח לאומי, ניתן לבקש פריסת תשלומים, ותוכלו לקרוא על כך בהרחבה במאמר תשלום חוב מזונות בהוצאה לפועל.
אז מהם החובות שאין עליהם הפטר?
ישנם מצבים, המפורטים בסעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהחוק בעצם לא מאפשר לחייב לקבל פטור מחובות מסוימים. כלומר, בית המשפט לא יכול לתת צו הפטר (גם בעבר גישת המחוקק לסוגי חובות אלו הייתה די דומה, ואולי אף מחמירה יותר, כמפורט במאמר חובות שלא נכללים בפשיטת רגל). אז מה הם החובות השונים שאין עליהם הפטר לפי סעיף 175 לחוק חדלות פירעון? נפרט על כך מיד.
| סוג החוב | הסבר |
| חוב שנוצר משתלום עונשי | החוק מגדיר מה זה בדיוק תשלום עונשי, בין השאר זה יכול להיות קנס, עיצום כספי, ובעצם כל תשלום שרשות שיפוטית או מנהלית הטילה על החייב אם הפר חיקוק כלשהו. למשל, אם מדובר בפיצוי בהליך פלילי, או קנס שקיבלתם, לא תוכלו לקבל הפטר מחובות אלו. |
| חוב שנוצר ממרמה | כל חוב שנוצר מדרך של מרמה, כלומר אם היה בו אלמנט פלילי, או איזו שהיא נוכלות. למשל, חוב שנוצר מגניבה, אך אנו מדברים כעת מזווית אזרחית ולא פלילית, ונסביר: למשל, פורץ שגנב רכוש לבעל חנות, והמוכר תבע את הגנב אזרחית, או מעשי עוקץ מוכחים, וכן חוב כספי מכוח החוק לזכויות נפגעי עבירה, למשל פיצוי למתלוננת בתיק פלילי. |
| חוב מזונות שהתקבל כפסק דין | במקרה של גירושין שהגיעו לבית המשפט, ויש פסק דין שמטיל חיוב תשלום מזונות על החייב (אולם נציין, שבמקרה זה המחוקק קבע חריג, וכיום ניתן לקבל הפטר גם מחוב מזונות בהתאם לכללים שנקבעו בחוק ובפסיקה). |
סמכות בית המשפט לגבי חובות עבר והרחבה שיקול הדעת
המחוקק קבע, כך על פי סעיף קטן ב' בסעיף 175 לחוק, שיהיו מצבים בהם בית המשפט יכול, בנסיבות חריגות, להחיל את צו ההפטר גם על חובות עבר, במלואם או חלקם, ויכול גם להתנות את ההפטר בתנאים שיקבע. סעיף קטן ג', גם נותן לבית המשפט סמכות להורות שהפטר לא יחול על חוב שנוצר בשל חובת פיצויים עונשיים, לפי סעיף 77 לחוק העונשין. זאת אומרת שלבית המשפט בהליך חדלות פירעון יש יכולת עונשית, לא לתת הפטר, לאור חומרת מעשים, כפי שהוא רואה אותם, ושיקול הדעת שניתן לו במסגרת החוק החדש הוא רחב מאוד, ולכן מומלץ במקרים מעין אלו להגיע עם נימוקים משכנעים, ועדיף שיהיו מגובים בפסיקות דומות של בתי המשפט כדי להגדיל את הסיכויים שבקשתכם תתקבל.
מה יעשה עורך דין חדלות פירעון בהליך כזה?
אז כפי שכבר הבנתם, תחום חדלות הפירעון עבר שינוי מקצה לקצה, ונעשו בו שינויים גם למול חובות שאין עליהם הפטר, וכאמור, במקרים מסוימים, ניתן שיקול דעת רחב לבית המשפט, אם לחיל את צו ההפטר החלוט, למשל, על חוב מזונות שנצבר למוסד לביטוח לאומי, או שלא.
בדיוק מסיבה זה, חשוב מאוד להגיע עם טיעונים משפטיים מדויקים, מקצועיים, וכאלה שישכנעו את בית המשפט, ואין חולק שקבלת ליווי משפטי מעורך דין חדלות פירעון, שמתמחה בייצוג חייבים, יוכל להגדיל את הסיכויים שלכם, להביא לסיום מוצלח של ההליך.
התשובה היא כן. חוב מזונות נמנה על אותם חובות מהם בחר החוקק שלא לתת הפטר, ואולם נקבע חריג לכלל זה בחוק חדלות הפירעון החדש, ולהבדיל מהמצב החוקי שהיה חל בעבר בהליכי פשיטת רגל, בחוק חדלות הפירעון החדש ניתן, במקרים מסוימים, שעונים על הכללים שנקבעו בחוק ובפסיקה, להחיל את צו ההפטר, גם על חוב מזונות.
מדובר בסוגי חובות שהחוקק בחר שלא להחיל את צו ההפטר עליהם, והם למשל חוב בגין תשלום עונשי כמו קנסות משטרה, דוחות חנייה, וכן חובות שנוצרו דרך של מרמה כמו מעשי עוקץ ועוד, כמפורט בהרחבה במאמר.
