חדלות פירעון מה זה אומר? מהן ארבעת מטרות החוק החדש? מהם השלבים הקבועים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי? מהם החובות שאין עליהם הפטר? וגם איך חוק חדלות הפירעון החדש עוזר לאלו שחיים "מתחת לרדר"? ומדוע חשוב לקבל ייעוץ והדרכה במצבים אלו מעורך דין חדלות פירעון המתמחה בייצוג חייבים? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
חדלות פירעון מה זה?
ראשית נציין הערה חשובה מאוד. גם כיום, כניסה להליך כזה, תתרחש רק לאחר שנבדקו כל יתר האפשרויות, והוחלט שזו דרך הטיפול המשפטי שתביא לשיקום כלכלי אמיתי, בזמן הקצר ביותר. לפני גיבוש ההחלטה מומלץ לפנות לעורך דין חדלות פירעון כדי להבין את היתרונות והחסרונות בנסיבות המקרה הספציפי שלכם (כדי לגבש החלטה מושכלת, חשוב לבדוק הכנסות למול הרכב משפחתי, זכויות בירושה, פיצויים נזילים, פיצויים נזילים ומעוקלים, קרן השתלמות ועוד).
וכעת, בקצרה נספר, שמדובר על חוק חדש ועדכני, שיצר הליך מובנה עם שלבים ברורים, שיש לו התחלה, אמצע וסוף (!). מטרתו העיקרית, המוצהרת ומבורכת יש לומר – היא לשקם את החייב ואת התא המשפחתי שלו, כפי שנפרט מיד.
מה זה אדם שהוא "חדל פירעון"?
כשמדברים על "חדלות פירעון" ביחס לאנשים. לרוב מתארים מצב כלכלי בו האדם לא יכול לשלם את חובותיו כיום או לאורך זמן, או שסכום החובות וההתחייבויות שלו, גבוה משווי נכסיו. שימו לב, שגם חברה בע"מ יכולה להיכנס "לחדלות פירעון" וגם אדם פרטי (שכיר, עוסק פטור או עוסק מורשה). בעבר, נוהל הליך בעל מאפיינים דומים תחת פקודת "פשיטת רגל", והיום במסגרת הניסיונות של המחוקק לייעל את ההליכים הארוכים והמסורבלים שהיו חלים בעבר, נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – "חוק חדלות פירעון החדש".
אז מה זה חדלות פירעון ואיך מגיעים למצב כזה?
חשוב להבין שהגעה לחדלות פירעון וקריסה כלכלית יכולה לקרות לכל אדם, ולכל אחד. זה יכול לקרות כתוצאה מאיבוד שליטה ולקיחת הרבה הלוואות, כדי לכסות על פערים שיש בין הכנסות להוצאות, זה יכול לקרות כתוצאה ישירה ממשבר רפואי כלשהו, או כל דבר שיכול לגרום להוצאות פתאומיות ולא מתוכננות, שהמשפחה או העסק, לא נערכו אליהן מראש.
לעיתים, כתוצאה מפגיעה כללית בענף כלשהו, כמו למשל, הפגיעה בענף התיירות בעת מגיפת הקורונה, שהייתה מגיפה עולמית, ופגעה בטיסות, ובתיירות בכל העולם. קושי נוסף, הוא עליית המחירים שמביאה להתייקרות חומרי הגלם, ולמשל בתחום המזון, יכולה לגרום לרשתות או עצמאיים בתחום, לקרוס.
אין ספק שהמציאות הכלכלית בישראל מורכבת מאוד, ואנו נחשפים באופן יומיומי לגוון רחב של אנשים מכל קשת האוכלוסייה לרבות שכירים, עצמאיים, בעלי חברות, עורכי דין, רואי חשבון, משפחות שלמות, שמסיבה כזו או אחרת, איבדו את השליטה הכלכלית והם מחפשים פתרון משפטי ממשי, יעיל ופרקטי, שיאפשר להם להתמודד בצורה ריאלית עם החובות הכספיים, לקבל הפטר, ליישר קו, ולזוז קדימה (ראו בהמשך המאמר דוגמאות להחלטות).
לעוד הרחבה בנושא: מהן ההשלכות של חדלות פירעון על חיינו?
חדלות פירעון מה זה, ומהן למעשה 4 מטרות החוק החדש?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018, נקרא לעיתים בפי העם "חדלות פירעון החוק החדש", או "חוק חדלות הפירעון החדש", במסגרתו קבע המחוקק ארבע מטרות עיקריות, ואלו הן:
| מטרה | הסבר |
| שיקום החייב | הדבר החשוב ביותר בהליך חדלות פירעון הוא השיקום של החייב. וזאת כדי לאפשר גם את שתי המטרות הבאות. לגרום לו לרכוש הרגלים חדשים, ולהגדיל את ההכנסות שלו לעומת ההוצאות. |
| החזר חוב לנושים | בסוף, החייב צריך להחזיר את הכסף לנושים. אם נושים ידאגו שהם לא יקבלו שום החזר, בכלל. מתן ההלוואות יפחת. כך, שיש אינטרס לכולם שהנושים כן יקבלו חלק כלשהו. |
| שילוב החייב במערכת הכלכלית | אם החייב לא ישתלב במערכת הכלכלית, ירכוש מקצוע, ילמד לנהל את נכסיו כמו שצריך, הוא יגיע בדיוק לאותו מצב בעוד כמה שנים. לכן, שילובו במערכת הכלכלית הוא קריטי, לכולם. |
| קיצור הבירוקרטיה | חוק החדש בא במטרה לפשט ולהקל על הבירוקרטיה, ובשל כך המחוקק פעל לקצר את ההליכים, ולפעול לייעולם. למשל, כיום, אפשר לקבל "צו שיקום כלכלי" לאחר שנה אחת בלבד. |
אז מה זה אומר בתכל'ס?
החוק מציע את האפשרות של כל אדם להגיע להסדר עבור החובות שלו. כך ניתנת לו בעצם עוד הזדמנות (עוד אפשרות חוקית), לפתור את הבעיה הכלכלית שלו ולהחזיר לפחות חלק יחסי מסך מהחובות שלו לנושים, כאשר במסגרת חוק חדלות פירעון מה זה בא לאזן בעצם? המחוקק במסגרת החוק החדש ביקש לאן בין השיקולים כאמור, שחלקם מתנגשים, כאשר המובילים הם הרצון הלגיטימי של החייב לסיים עם חובותיו ולהתקדם קדימה, למול הרצון הלגיטימי לא פחות של הנושים לצמצם עד כמה שאפשר את הפגיעה הכלכלית שלהם.
ואכן רואים שההתייחסות של החוק החדש שונה מהחוק הישן, בכך שאינה רואה אדם שנמצא בבעיה כלכלית והוא מוגדר "חדל פירעון" כאדם שיש לו חלילה בעיה מוסרית. אלא בדיוק להפך, החוק מעביר מסר שצריך לסייע לאדם לחזור לאיזון כלכלי, לסייע בשיקומו, וכל זה כדי שישתלב שוב במעגל העבודה, ללא חובות.
יתרה מכך, הרי אין חולק ששיקום כלכלי זו דרך עדיפה על פני גלגול הלוואות שרק מעמיקות את הבור, והיא בוודאי עדיפה על פני אלו שנאלצו לחיות "מתחת לרדר", כלומר נאלצו לעבוד ללא תלוש או חשבונית מס כדין, ובסוף צריך להבין שבראיה רחבה זהו מצב שכולם יוצאים מופסדים, גם המדינה נפגעת ממצב זה שכמובן לא מיטב למשק הישראלי. מסיבות אלה ודומות להן, ניתן להבין את רצון המחוקק לאפשר הליך משפטי מסודר ומתוחם בזמן, עם שלבים ברורים, ובסיומו ממשיכים קדימה ללא חובות, וזה שיקום כלכלי אמיתי, ובשנים האחרונות יש לא מעט כאלו שבחרו לפנות הליך כדי ליישר קו ולהתקדם קדימה ללא חובות, ולא בכדי נבחר שמו על ידי המחוקק – "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
מהם השלבים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
| שלב | הסבר |
| בקשה למתן צו פתיחת הליכים | הבקשה לפעמים תוגש על ידי החייב, לפעמים דווקא על ידי הנושים שלו, ולפעמים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כלומר, המדינה עצמה. על פי סך החובות, נקבע המקום בו ייפתח התיק. אם זה מעל ל- 166,627.31 ₪ (סכום מעודכן לשנת 2024) התיק ייפתח בבית משפט שלום. אם פחות מכך, ההליך יתקיים בלשכת ההוצאה לפועל. |
| בחינת הבקשה ומתן צו פתיחת הליכים | הממונה על הליכי חדלות פירעון בוחן את הבקשה. הוא שוקל את מצב החייב, ולפי זה קובע האם מדובר במקרה שמצדיק צו לפתיחת הליכים, וזאת כמובן שהתנאים המקדמיים מתקיימים. מה הם? שהחייב לא יכול לשלם חובותיו, גם אם הגיע מועד התשלום, וגם אם מדובר בתשלום בעתיד, שסכום החובות וההתחייבויות של החייב גבוה משווי נכסיו באותה עת. כלומר, גם כספים, גם רכוש, וגם זכויות. הממונה צריך לתת את ההחלטה שלו תוך 30 יום ממועד הבקשה, אלא אם יש צורך במידע נוסף. |
| פעולות לשיפור החייב והגבלות חדשות לגביו | לאחר מתן הצו, יש צורך לבצע מספר פעולות, גם לשיפור מצבו של החייב, וגם להגבלתו. בין היתר, מבוטלים הליכי גבייה אחרים שכבר קיימים נגדו בתיקי ההוצאה לפועל. נותנים לו לפתוח חשבון בנק ולהחזיק כרטיס אשראי דיירקט (חיוב מיידי). אולם במקביל, מוטל צו עיכוב יציאה מהארץ, איסור להקים חברה, איסור על שימוש בצ'קים וכרטיסי אשראי. |
| מינוי נאמן ליישום הליכי חדלות פירעון ובדיקת החייב | הממונה, ממנה את "הנאמן", שתפקידו לבדוק ולפקח במשך תשעה חודשים האם החייב אכן משתף פעולה עם ההליך. האם הוא עומד בתשלומים שנקבעו לו. בנוסף, החייב צריך לדווח מדי חודשיים על ההוצאות וההכנסות שלו, כאשר הנאמן יבקש לראות שהחייב מקפיד לשלם את תשלומיו השוטפים, כמו חשמל, מים ארנונה וכו', ולא חלילה יוצר חובות חדשים במהלך ההליך. |
| הצעת תכנית על ידי הממונה ודיון בבית המשפט או רשם הוצאה לפועל – "צו שיקום כלכלי" | לאחר מכן, הנאמן מגיש לממונה דו"ח עם הממצאים (דו"ח ממצאי בדיקה – מומלץ לקריאה). הממונה בשלב הזה כותב תכנית שיקום כלכלי ומעביר אותה לבית המשפט. המטרה היא לגבש לחייב תכנית שיקום כלכלית שהוא יוכל לעמוד בה. לאחר מכן, בתום 12 חודשים, מתקיים דיון או בפני בית המשפט, או בפני רשם ההוצאה לפועל וניתן צו שיקום כלכלי. זהו למעשה הצו שמאשר את התוכנית השיקום הכלכלית לפי ההסכמות שגובשו בין הצדדים. נקרא גם "תוכנית פירעון". (לחילופין, במקרים מסוימים, יכול החייב לקבל "הפטר לאלתר" במעמד הדיון עצמו, והמשמעות היא שמאותו רגע, פטור החייב מתשלום חובותיו, וזאת כאמור כבר במעמד הדיון עצמו). |
| קבלת צו ההפטר המיוחל | לאחר שהחייב עמד בהתחייבויות שהוטלו עליו במסגרת צו השיקום הכלכלי, ואם שיתף פעולה עם הנאמן, והתנהל בתום לב, הוא יהיה זכאי לקבל צו הפטר מרשם ההוצאה לפועל או משופט בית המשפט (תלוי איפה ההליך התנהל, בהתאם לגובה החוב). ברגע שנחתם הצו, ששמו "צו הפטר חלוט", יסיים החייב את ההליך, ויהיה פטור מתשלום יתרת מחובותיו. |
לא מעט שואלים אותנו האם באמת יש כאלו שפנו להליך, סיימו עם החובות ויצאו לדרך חדשה?!
אז התשובה היא ברור שכן! אפשר לסיים עם החובות, ובפועל רוב התיקים הם אפילו די פשוטים (כשאין לחייב נכסים ברקע וכו'), ומידי שנה מסיימים בהצלחה אלפי אנשים, יחידים ומשפחות, את ההתמודדות המאתגרת הזו, ומתחילים פרק חדש ואחר בחיים – ללא חובות!
איך זה קורה? במשפט אחד – רק על ידי לקיחת החלטה אסרטיבית לעשות מעשה יזום ולטפל בזה. אפשר לטפל באופן עצמאי, ואפשר "להעביר את הכדור" לעורך דין חדלות פירעון, כזה שאפשר לסמוך עליו, והוא זה שיפעל עבורכם, ידריך אתכם, ויסביר לכם מה זה חדלות פירעון, ומה נדרש מכם וכד'.
להלן דוגמאות לסיפורי הצלחה של לקוחות יקרים שלנו, שמחנו ללוות אותם לאורך ההליך, ואנו מאחלים להם המון בהצלחה בהמשך הדרך!
(תמונה אחת, באמת שווה יותר מאלף מילים..)
האם ישנם חובות שלא נכללים בצו ההפטר בחדלות הפירעון?
החוק, בסעיף 175, מונה מספר סוגי חובות שאינם נכללים בצו ההפטר, אלו חובות שאינם ברי הפטר, והחייב יצטרך לשלם אותם גם לאחר קבלת צו ההפטר. וכך אומר החוק:
"ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:
(1) תשלום עונשי;
(2) חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001;
(3) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין".
יש לציין כי בסעיף שלאחר מכן, המחוקק נתן לבית המשפט רשות כן להחריג חלק מחובות, ולפטור את החייב גם מהם, אך ההחרגה הזאת רלוונטית רק במקרים מסוימים, הקבועים בחוק.
מדוע צריך עורך דין חדלות פירעון?
שימו לב, שבמהלך ההליך ישנן מספר נקודות קריטיות. אם זה בהחלטת הממונה אם לתת צו פתיחת הליכים, ואם זה לאחר מכן, בדיון בבית המשפט, ביחס לצו שיקום כלכלי. שתי נקודות אלה הן קריטיות, אך כמובן שגם ההליך מול הנאמן (מומלץ לקרוא נאמן חדלות פירעון), ומול הנושים, ומול בית המשפט והממונה בתקופה שלאחר קבלת צו שיקום כלכלי, כל אלה, הם מקומות בהם לחייב יש יכולת, וזכות, לשכנע אחרים בדבר עתידו.
מה זה אומר בעצם? שהצגת המצב העובדתי, בעזרת מסמכים, טיעונים מקיפים אך רלוונטיים, ויכולת שכנוע, תוך שימוש בכלים החוקיים, תעשה את ההבדל בין קבלת צו פתיחת הליכים וצו שיקום כלכלי, ובין דחייה על הסף. עורך דין חדלות פירעון, שזהו תחום התמחותו, ידע לייצג אתכם בצורה הטובה ביותר, כך שהאינטרסים שלכם יושמעו בפני הגורם השיפוטי שיקבל את ההחלטה.
איך בוחרים עורך דין חדלות פירעון?
על מנת שהמצב העובדתי שלכם ישתקף כמו שצריך וכפי שאתם רוצים, מומלץ עוד לפני הגשת הבקשה הראשונית, לערוך פגישה מסודרת עם עורך דין העוסק באופן ייחודי בייצוג חייבים בתחום חדלות פירעון. גשו אליו לאחר שקיבלתם המלצות מחברים או קרובי משפחה או ביררתם אצל לקוחות שיוצגו על ידו.
בפגישה תוכלו להציג לו את המצב, הוא יערוך עמכם בירור מקיף, ישאל את כל השאלות, וכך תוכלו לשמוע ממנו מהי ההערכה המשפטית שלו, מה ההליך המתאים ביותר ומה הסיבות לכך, איך הכי נכון לפעול ומתי, תקבלו הכוונה והדרכה, וכל זה עוד בתחילת הדרך. בהצלחה.
המחוקק בחר לחוקק את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, במסגרתו הוא פעל לקדם 4 מטרות עיקריות ומבורכות, אותן פירטנו במאמר, שמטרתן הן קיצור וייעול ההליכים, ושיקום כלכלי לחייבים.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מה שנקרא "החוק החדש", למעשה ביטל את הליך פשיטת הרגל שהיה ארוך ומסורבל, ויצר במקומו הליך יעיל, מובנה, עם שלבים ברורים, שיש לו התחלה, אמצע וסוף (!). ואנו כמובן – מברכים על כך.
אכן קיימת אפשרות כזו, שכן המחוקק אפשר במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מתן הפטר גם מחוב מזונות, אך חשוב להבין שהדבר לא נעשה באופן אוטומטי, כמו מרבית החובות, אלא על החייב להגיש בקשה מתאימה תוך התייחסות לחוק ולפסיקה הענפה בתחום, ולבסס טענותיו. לצורך הדוגמה, נציין, כי בית המשפט ייטה לשקול בחיוב מתן הפטר מחוב מזונות אם מדובר בחוב מזונות ישן, הילדים כבר בגירים, מצב בריאותי רעוע וכו'.
