אין ספק שאחד הגורמים החשובים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא "הנאמן", ולאלו שניגשים להליך מומלץ מאוד להבין איך הדברים עובדים בפועל. הבנה זו תסייע לכם לצמצם טעויות, ותגדיל את הסיכויים לסיום מוצלח של ההליך. אז מיהו הנאמן בהליך חדלות פירעון ומה בדיוק תפקידו? ואיך אתם יכולים להתאים את עצמכם להליך בצורה טובה יותר? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
מאיפה זה מתחיל?
מיד עם כניסה להליך, כלומר עם קבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, הממונה על הליכי חדלות פירעון, ימנה נאמן ליישם את ההליכים הללו. אם מדובר בהליך מורכב ומסורבל מהרגיל, הממונה יכול למנות יותר מנאמן אחד (זה לרוב לא קורה בפועל, אלא למשל, במקרים שמדובר על קריסת חברות ענק, או שהיקף החומר המשפטי שנדרש להקיף בתיק הוא אדיר). בדרך כלל, נאמן בהליכי חדלות פירעון יהיה בעל השכלה משפטית וכלכלית, כלומר, רואה חשבון או עורך דין, כך שיהיה בקיא גם בפיננסים ובנקאות, וגם בכל הקשור לתנאים החוקיים הנדרשים בהליך, נציין שכך גם נהגו בעבר לגבי מי שמונה להיות נאמן בפשיטת רגל.
מדוע משמעותו השפעתו של הנאמן כה חשובה בהליכי חדלות הפירעון?
בסוף, הנאמן הוא מעין "השער המרכזי" שהכול עובר דרכו, והוא מסייע לאורך ההליך כולו, ומלווה את ההליך עד שהחייב יקבל צו הפטר חלוט וחובותיו "ימחקו", וסמוך לאחר מכן הנאמן "משוחרר" מתפקידו. הנאמן בהליך חדלות פירעון הוא זה שבודק את מהימנות החומר שמועבר בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, הוא גם בוחן את התנהלות החייב במשך ההליך, אך עיקר תפקידו הוא מעת קבלת הצו לפתיחת הליכים (תחילת ההליך), דרך חקירת היכולת שהוא עורך לחייב, ועד גיבוש המלצותיו שיוגשו לממונה על הליכי חדלות פירעון, וזה קורה לאחר 9 חודשים מרגע תחילת ההליך. כלומר הנאמן הוא זה שממליץ לממונה ולבית המשפט מה הצו שיקום כלכלי צריך לכלול, איזה חובות יכללו בו "ויימחקו", מה הסכום היחסי שהחייב יצטרך לשלם, ומה הפריסה המומלצת לטעמו במקרה הנוכחי שלפניו, והכל מתנקז לקראת הדיון שמתקיים לפני בית המשפט בתום 12 חודשים (שנה) מתחילת ההליך, במסגרתו יקבל החייב צו שיקום כלכלי.
מה זה אומר נאמן חדלות פירעון? מה המקור שלו בחוק ומה הוא עושה?
סעיף 130 לחוק חדלות פירעון, קובע בדיוק את תפקידיו של נאמן חדלות פירעון. זה מה תפקידו של נאמן חדלות פירעון? הוא קובע שהנאמן יהיה תמיד כפוף להנחיות והוראות הממונה, ויפעל מטעמו. הוא קובע שעל הנאמן לסקור ולפרט את התשתית העובדתית הנדרשת, כדי לאפשר לבית המשפט הדן בתיק להבין יותר לעומק את נסיבות המקרה שלפניו, כך שבית המשפט יוכל להתאים לחייב (לקבוע) – מה יהיה במסגרת הצו לשיקום כלכלי. עוד דבר חשוב שהנאמן עושה – הוא מנהל את קופת הנשייה, כלומר, הקופה אליה מועברים כל החזרי החובות, החל מרגע תחילת ההליך עם קבלת הצו לפתיחת הליכים, וגם לאחר מכן בתקופה של אחרי מתן הצו לשיקום כלכלי ועד קבלת צו הפטר חלוט (סיום ההליך). בגדול, הוא למעשה דואג שהתנאים שנקבעו לחייב בהליך, אכן ייושמו על ידו, כפי שנדרש ממנו. כמו כן, נאמן הוא זה אשר מכריע בתביעות חוב של נושים, הוא מכנס את כלל הנכסים בקופת הנשייה, מנהל אותם, ובסוף ההליך, הנאמן הוא זה שנדרש לחלק את נכסי קופת הנשייה בין הנושים (אותם כספים שהחייב שילם לאורך ההליך). וכמובן, הנאמן מפקח כאמור, על עמידת החייב בכל התנאים של הצו לשיקום כלכלי וחובת התשלומים שנקבעה לו במסגרת הצו.
מהן הפעולות בהן נדרש הנאמן לקבל את אישורו של הממונה או בית המשפט?
ישנם מספר סמכויות ופעולות, שהנאמן יכול לבצע רק לאחר שקיבל את אישורו של הממונה, או בית המשפט, ואלו הן:
הפעולה | הסבר |
תביעה או התגוננות משפטית בשם החייב | בכל הליך משפטי, אם הנאמן רוצה להתגונן או לתבוע בשם החייב, הוא כמובן יצטרך לקבל על כך אישור מהממונה. מומלץ שהחייב יתייעץ עם עורך דין מטעמו, כבר מהשלב הראשון, ועורך הדין מטעמו הוא זה שיתנהל למול הנאמן, והסיבות לכך הן רבות. אך בגדול, נציין, שעורך דין מטעם החייב יוכל לתווך לנאמן את הסיפור העובדתי והמשפטי בצורה טובה יותר ובכך יוכל לסייע לו לקדם את הדברים לטובת החייב. |
העסקת עוזר בניהול הליכי חדלות פירעון | לעיתים ההליך מורכב ומסובך, והנאמן נדרש לעזרה בשכר מטעם דמות נוספת, בשל רגישות תפקידו, כל צירוף של אדם נוסף לצוות הנאמן, דורש את אישור הממונה. |
פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים | אם הנאמן רוצה לפרוע חוב של נושים מסוג ספציפי, עליו לקבל את אישור הממונה לכך. |
הגעה להסדר עם הנושים | כל הגעה להסדר כלשהו עם הנושים, דורשת לבסוף את אישור הממונה. שימו לב, שגם בהקשר הזה, ניתן ללמוד על תפקידו החשוב של הנאמן, שבוחן את מצב הדברים העובדתי של החייב, ומסייע בגיבוש ההמלצות. הוא אומנם אינו הגורם שמקבל את ההחלטות לבדו, אך עם זאת, כפי שניתן להבין, הנאמן הוא דמות מפתח בהליך, ואין ספק ששיתוף פעולה עמו יכול להועיל רבות לקידום ההליך במטרה להביא לשיקום מהיר של החייב והתא המשפחתי שלו. |
עוד כמה מילים על הנאמן, ומה הנאמנים עושים?
הם עורכים בירור עם החייב לגבי נסיבות ההסתבכות שלו, במטרה לראות שזו אכן הסתבכות בתום לב ולא כתוצאה ממעשה עוקץ מכוון כמו ששומעים על נוכלים ועוקצים למיניהם, לחלקם אנו נחשפים לרוב דרך ערוצי הטלוויזיה והעיתונות הכתובה. בנוסף, הנאמנים במסגרת הבירור ולצורך גיבוש המלצותיהם, עורכים גם בירור כלכלי, במטרה להתאים לחייב תכנית שיקום כלכלית, אשר בסיומה יקבל צו הפטר חלוט ("מחיקת חובות").
מדוע חשוב לקבל הדרכה למול הנאמן הספציפי שיתמנה בהליך שלכם?
בנוסף למתן הסבר והדרכה ברורים איך נכון להתנהל בהליך, אנו במשרד נוהגים להעניק ללקוחותינו גם הכוונה איך נכון להתנהל מול הנאמן הספציפי שהתמנה בתיק שלהם. ונסביר, נאמן מתמנה מתוך רשימה קבועה של נאמנים, והם מתמנים באופן אקראי מתוך אותה רשימה. לכן סביר להניח שעורך דין שעיקר התמחותו היא בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון, כבר התנהל בתיקים רבים מול אותם נאמנים, ובשל ההיכרות שמתרחשת באופן טבעי לאורך השנים, הוא כבר ידע איך להדריך אתכם ברמה הפרקטית, ויסביר לכם בדיוק מה עליכם לעשות, על מה להקפיד, ממה יש להימנע, כדי שתוכלו לצלוח את ההליך הזה בצורה קלה יותר, ולשים את הפרק הזה שנקרא "חובות" מאחוריכם.
אותה היכרות ועבודה שוטפת שנעשית באופן יומיומי עם הנאמנים, יחד עם הליווי וההדרכה שלכם כחייבים, תעזורנה לכם להתנהל כמו שצריך, במטרה להגיע לסיומו המוצלח של התיק באופן המקצועי והיעיל ביותר.
מיהו הגורם אשר מפקח על התנהלות הנאמנים בהליכי חדלות פירעון?
נאמן חדלות פירעון הוא אינו הגורם שמוסמך לקבל את ההחלטה הסופית אך כפי שכתבנו בתחילת המאמר הוא בהחלט גורם בעל משמעות רבה בהליך, וזה שנמצא בממשק הקרוב ביותר לחייב, מקבל את הדוחות החודשיים של החייב, עורך עמו בירור, ובהמשך לשני אלו הוא גם זה שמגיש את המלצותיו לממונה על הליכי חדלות פירעון. בהמשך, יהיה זה הממונה על הליכי חדלות פירעון שיגיש את המלצותיו לבית המשפט לקראת הדיון שמתקיים כאמור לאחר 12 חודשים בהתאם לחוק.
נציין בקצרה שהממונה על הליכי חדלות פירעון הוא גוף השייך למשרד המשפטים ולצד מגוון סמכויותיו הוא גם הגורם שהוסמך למפקח על התנהלות הנאמן לאורך ההליך. חוק חדלות הפירעון הקנה לממונה על הליכי חדלות פירעון סמכויות רבות, למשל כיום הממונה הוא הגורם אליו מוגשת בקשה להסרת הגבלת עיכוב יציאה מהארץ, והוא הגורם שמוסמך להכריע בה (ולא בית משפט כפי שהיה נהוג בעבר). כאשר מוגשת הבקשה לממונה מומלץ להגישה באופן שמוגשת בקשה לבית המשפט, כלומר, בצורה מנומקת ומנוסחת כנדרש ויש לתמוך אותה במסמכים ופסיקה מתאימה שתגדיל את סיכויי קבלתה.
אז איך בוחרים את עורך הדין הנכון?
כפי שכבר הצלחתם להבין, כשמדברים על תפקידו של הנאמן, על הבחירה בו, ועל הפעולות אותן הוא מבצע, כדאי מאוד שתהיה לצידכם דמות שתדע להתנהל מולו, שתדע מתי החלטותיו טובות לכם ומתי לא, ומתי נכון יהיה להגיש בקשה לשינוי החלטותיו (בהתאם לפסיקות בתי המשפט שניתנו בעבר במקרים משפטיים דומים, למקרה הפרטני שלכם). דמות כזו, ואני כמובן מתכוון לעורך דין לענייני חדלות פירעון, יכולה לגמרי לעשות עבורכם את ההבדל בין סיום מוצלח של ההליך, לבין הסתבכות של ההליך, שיכולה להשפיע על החייב עצמו, אך גם על כל הסביבה הקרובה שלו.
הנאמן נבחר באופן אקראי מתוך רשימה קבועה, ואין יכולת לבחור מי יהיה הנאמן שיתנה בתיק שלכם.
יחד עם זאת נציין, במקרים בהם יש מספר אנשים מעורבים באותה קריסה כלכלית, והיא בעלת מאפיינים עובדתיים זהים, למשל, בני זוג, או שותפים לעסק וכד', יש אפשרות לבקש למנות את אותו נאמן, ולרוב זה גם מה שמומלץ לעשות, אלא עם במסגרת שיחה הייעוץ במשרד, מתגבשת ההחלטה, שבמקרה הנוכחי – יהיה נכון יותר לא "לחבר" / "לאחד" בין במקרים.
מי שממנה את נאמן הוא הממונה, ורגע המינוי הוא עם תחילת ההליך, כלומר עם קבלת הצו לפתיחת הליכים.