אם אתם חייבים ואתם בהליך של הוצאה לפועל, לא מופרך שתזומנו בשלב כלשהו לחקירת יכולת בהוצאה לפועל. בשלב הזה מן הסתם תרצו להתייעץ עם עורך דין, ומומלץ מאוד לעשות זאת. רק לפני כן, מה זה אומר חקירת יכולת בהוצאה לפועל? איך הכי נכון לפעול? והאם עלי לחשוש אם זומנתי לאחת כזאת? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
חקירת יכולת בהוצאה לפועל
לפני שאנחנו צוללים לשאלה מה תרצו לשאול את עורך הדין, ובמה הוא יעזור לכם, אם קיבלתם את הזימון המבהיל לחקירת יכולת בהוצאה לפועל, כדאי להבין מה זה אומר בכלל? מדובר בהליך בו רשם ההוצאה לפועל, בעצם מנסה להבין מה היכולת הכלכלית של החייב, וזאת כדי לתת לו צו תשלומים חודשי, המבוסס על יכולת זו.
אחרי שמוגשת בקשה לצו תשלומים, על הרשם להחליט מה ההסדר במסגרתו הוא מאפשר לחייב להשתקם, ולשלם לפחות חלק מהחוב. במסגרת הבחינה הזו, הוא כמובן רואה את המסמכים, אך לעיתים, רשם ההוצאה לפועל מחליט שהוא רוצה לבצע חקירת יכולת פרונטאלית, על מנת לקבוע מה צו התשלומים שהחייב יידרש לשלם, ולא רק על בסיס המסמכים שהוגשו אליו.
הרשם יכול ליזום זאת באופן עצמאי על פי החלטתו, וגם על פי בקשת החייב או הזוכה בתיק. בהמשך המאמר התייחסנו לשוני שקיים לפי זהות יוזם חקירת היכולת, במיוחד אם הזוכה הוא יוזם חקירת היכולת, וכן שיקולים נוספים שצריכים להילקח בחשבון.
למה שלחייב יהיה אינטרס לקיים חקירת יכולת בהוצאה לפועל?
תופתעו לשמוע שלעיתים דווקא החייב הוא זה שדוחף לחקירת יכולת, בייחוד כשהנתונים "היבשים" מצדיקים התחשבות במצבו, ולעיתים היוזמה לחקירת יכולת תהיה חלק בלתי נפרד מדרך הטיפול המשפטי שנבחרה כדי למשל לבטל עיקול חשבון בנק, הכוונה היא לחקירת יכולת שאינה פרונטאלית, כלומר חקירת יכולת באמצעות הגשת מסמכים בלבד, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בתחום שיוכלו לתשאל אתכם, להבין את נסיבות המקרה, וכמובן להסביר, להכין ולתדרך אתכם כמו שצריך, ואנו נפרט לגבי זה בהמשך המאמר.
נשאלת השאלה, למה שהחייב ירצה לקיים חקירת יכולת בהוצאה לפועל? או להיפך, מדוע החייב ירצה להימנע מקיום חקירת יכולת פרונטאלית בהוצאה לפועל? אז בגדול, קיימות לא מעט סיבות, ובמסגרת הבירור עם עורך הדין שלכם הדברים יבחנו על מנת לבחור את דרך הטיפול המשפטית הנכונה ביותר.
חלקן יובילו לדעה שיש ליזום חקירת יכולת בהוצאה לפועל, וחלקן יובילו לכך שזו תהיה פעולה שגויה מאוד, ויש לפעול בדרך אחרת. נציין שהבדיקות שיסייעו לגיבוש ההחלטה כיצד נכון לפעול, מחוברות (בגדול) לשתי שאלות מרכזיות, והן:
1. כמה החייב מסובך?
2. מה "יש לו להפסיד"?
לפעמים לחייב יש דירה מגורים, זכויות בירושה וכד' שכמובן משפיעים על בחירת המהלכים המשפטיים שיש לבצע, לפעמים לחייב יש עסק ריווחי שהוא מעוניין להמשיך ולקיים את הפעילות השוטפת שלו (ולהימנע מעיקולים), או למשל עסק שהחייב מעוניין להשאיר אותו "מחוץ לתמונה", זה גם יכול להיות בשל הרצון הברור של החייב שלא יבוצע חלילה עיקול מטלטלין בביתו וכיוצ"ב, ותמיד מומלץ יהיה לבחון גם את יתר החלופות.
נסביר שהמקרים שבהם כן יהיה נכון לגשת או ליזום חקירת היכולת בהוצאה לפועל, יהיו לרוב באותם מצבים שבהם מסתמן שחקירה כלכלית מקיפה ומעמיקה של רשם ההוצאה לפועל תוביל לכך שההחלטה תהיה מתאימה, נכונה והוגנת יותר כלפי החייב, היות וסביר להניח שלאחר שהרשם ייחשף למסמכים, לסיפור המסגרת, ולכלל הנסיבות במקובץ, הוא ייטה להיעתר בחיוב לבקשת החייב וייתן החלטה חיובית, ברוח הדברים שנחשף אליהם.
לצד האמור, נציין עבור אלו שעדיין לא הוטלו עליהם הגבלות בהוצאה לפועל, ויש להם "מה להפסיד" (לצורך הדוגמה, עצמאיים המנהלים עסק תחת עוסק מורשה / פטור), לכם מומלץ לפעול ולא להזניח, היות וכאשר חייב לא מסדיר את חוב מיוזמתו, ומאידך לא קובע לו רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים, או כאשר חייב לא התייצב לחקירת היכולת, הוא יכול להיכנס לגדר ההכרזה "חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו" על כל המשתמע מכך. בתמצות, מדובר בהכרזה שכרוכה גם בהטלת סנקציות שונות, אם זה הגבלה על דרכון, ואם זה הגבלות על שימוש באשראי וחיובים עתידיים בחשבון הבנק.
חשוב להבין, הטלת הגבלות אלו על בעל העסק (החייב) גורמות לנזק אדיר (כך גם ההטלת עיקולים). לעיתים הנזק הוא בלתי הפיך והמשמעות היא שללא התערבות משפטית, אין לבעל העסק שום סיכוי לצאת מהצב, והתוצאה המצערת היא קריסה טוטאלית של העסק. לכן חשוב מאוד לא להזניח ולפעול כמה שיותר מהר, ולהיצמד עד כמה שאפשר להנחת המוצא שהיא: עסק עובד – מייצר רווחים – ומאפשר השבת כספים בפועל. חשוב לזכור זאת, ולצד זה יש להציג מתווה ראוי כדי לגבש הבנות ראויות (לא נרחיב על כך במסגרת מאמר זה, אך נשוב ונציין ששתי הפסקאות האחרונה התייחסו לאלו שטרם הוטלו עליהם הגבלות).
חקירת יכולת בהוצאה לפועל – מי היוזם?
כאמור, מלבד רשם ההוצאה לפועל עצמו, שיכול להחליט שיש לזמן את החייב לחקירת יכולת בהוצאה לפועל, וכן כאמור גם החייב בעצמו יכול לבקש את חקירת היכולת, נציין כעת שגם הזוכה יכול ליזום חקירה כלכלית, לרוב הזוכה יזום חקירת יכולת כשהוא רוצה "לדחוק" בחייב לשלם את החוב, או במקרים שהוא רוצה להראות שלאותו חייב כן יש יכולת כלכלית. לצורך כך, ניתנת לזוכה אפשרות לדרוש מרשם ההוצאה לפועל לזמן את החייב לחקירה, בה הוא (הזוכה) גם רשאי להיות נוכח, כדי להוכיח שהחייב מוסר מידע חלקי / שגוי לגבי מצבו הפיננסי.
נקודה חשובה בהקשר זה: במידה והזוכה זימן אתכם לחקירת יכולת בהוצאה לפועל, כלומר, במידה והזוכה הוא זה שיזם את ביצוע חקירת היכולת, ייתכן והוא מחזיק במידע עליכם ומומלץ מאוד, במיוחד לאלו שבעבר התנהלו כעצמאיים (בעלי חברה, עוסק מורשה או פטור), לגשת לייעוץ משפטי ולעבור הדרכה מסודרת, לפני שאתם מתייצבים מול רשם ההוצאה לפועל ומוסרים את גרסתכם.
הוכח בעבר שייעוץ מקדים לפני חקירה יכול לצמצם ולמזער נזקים, ומסייע רבות במצבים אלו.
אופן הפנייה לצורך ביצוע חקירת יכולת בהוצאה לפועל
החייב יכול לפנות ללשכת ההוצאה לפועל, תוך 21 יום מרגע שקיבל את האזהרה, כדי לבקש לבצע את חקירת היכולת. וזה במצב שהוא לא מתנגד לזה שיש חוב, אלא שאין לו יכולת לשלם אותו לפי הפריסה שנקבעה לו. כמובן, שעם הפנייה לחקירת היכולת בהוצאה לפועל, החייב גם מוסיף את הצעתו לקביעת צו תשלומים.
עליו להגדיר (להציע) בכמה יוכל לעמוד (יש להציע צו תשלומים בסך 150 ₪ לחודש ומעלה), והרשם בודק זאת לפי המסמכים שצורפו במסגרת חקירת היכולת. החייב צריך לחתום על מספר מסמכים, וביניהם ויתור על סודיות, הצהרה על הכנסות בין אם ממשכורות ובין אם הכנסות מנכסים ועסקים אחרים. הוא מדווח גם על ההוצאות השוטפות, ומצרף גם אסמכתאות תומכות, תדפיסי חשבון בנק, אשראי ומסמכים מהסוג הזה.
צירוף תצהיר הסתבכות לחקירת היכולת בהוצאה לפועל – מה זה אומר?
במסגרת החקירה, ולפניה, על החייב להגיש תצהיר שבעצם שם הוא מפרט מה בדיוק היכולות הפיננסיות שלו. עליו למלא שאלון, ובו הוא מצהיר מהן ההכנסות שלו, כפי שפירטנו כבר, מצרף את כל המסמכים הרלוונטיים. שימו לב שגם פה מאוד מומלץ להתייעץ עם עורך דין ויחד עמו תבנו גרסה עובדתית נכונה, אותה יש לכתוב בתצהיר, ואין להקל בכך ראש, משום שאלה העובדות שעליהן תיחקרו כנראה במסגרת חקירת היכולת בהוצאה לפועל.
ובכל מקרה, עורך דין צריך לחתום על התצהיר. שימו לב, שאם התצהיר יהיה מספיק טוב ומפורט, והמסמכים יצורפו כנדרש, הרשם יוכל לקבל את ההחלטה שלו רק על בסיס התצהיר, ללא נוכחות החייב עצמו בחקירה (כלומר, חקירת יכולת על בסיס מסמכים בלבד ללא התייצבות החייב).
מה השלב הבא בהליך חקירת יכולת בהוצאה לפועל? לאחר הגשת התצהיר והמסמכים?
אז כאמור, הרשם יכול לקבל החלטה רק על פי תצהיר, ולחילופין, לזמן את החייב לחקירה, או לבד, או גם עם הזוכה, הצד השני. שימו לב שמדובר בהליך מעין שיפוטי, ולכן הרשם יכול לזמן עדים, לבקש מהחייב להגיש מסמכים נוספים, ככל שיש צורך בכך.
הדיון בבקשה מתנהל בדלתיים פתוחות או סגורות, גם זה נתון להחלטת הרשם. בדרך כלל הרשם כן ירצה לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, כדי לשמור ככל האפשר על פרטיותו של החייב והנוכחים באולם, אך הוא רשאי גם להחליט אחרת. בסוף, אחרי תום הבירור, הרשם נותן החלטה, אם זה צו תשלומים, אם זה הצהרה על חייב כ"מוגבל אמצעים", ואם זה צו לאיחוד תיקים חוק חדש מיום 9.2.23.
מהם השיקולים בהחלטת הרשם במסגרת חקירת היכולת בהוצאה לפועל?
| הכנסות | כמה החייב ובן או בת זוגו מרוויחים. כמובן שזה תלוי בתלוש המשכורת. |
| הוצאות | ההתנהלות הכלכלית של החייב, מאוד משפיעה על החלטת הרשם. כמה הוא מוציא. הרשם ירצה לראות שאלו התלויים בחייב, כמו ילדיו, מקבלים את הראוי להם. |
| הוצאות חיוניות | יש מקרים של הוצאות רפואיות חריגות, כמובן בכפוף להצגת מסמכים רלוונטיים. הרשם יבחן גם את הנושא הזה במסגרת השיקולים שלו. |
| רמת חיים מתאימה למצב הכלכלי | רמת חיים מאוד משפיעה על הדרך בה האדם מנהל את חייו ואת נכסיו, וכן את הצפי להתנהגות בעתיד, ולכן מאוד חשובה ההתרשמות של הרשם בהקשר הזה. כלומר, האם החייב מנהל אורח חיים בזבזני וראוותני או מתנהל בצורה שקולה ואחראית. |
| התנהלות בתיק ובחקירה ביחס לחוב | השאלה איך התנהל החייב בעבר, האם ניסה להונות או לעקוץ, ובשל כך הגיע לכדי חובות, או התנהל בתום לב. אם לחייב יש נכונות להתגמש ורצון להתקדם, כנראה שרשם ההוצאה לפועל יתחשב בכך. עצות שימושיות במצב כזה הן להראות שיתוף פעולה ולהראות נכונות. |
אז מה הדרך להתכונן בצורה הטובה ביותר לחקירת יכולת בהוצאה לפועל?
כמו שכבר בטח הבנתם, ההשפעה של חקירת היכולת מאוד משמעותית עבור עתידו של החייב. כדי לא לעשות טעויות, ולהגיד דברים שתתחרטו עליהם אחר כך, מומלץ לקבל הדרכה מסודרת והכוונה על ידי עורך דין הוצאה לפועל שמבין בתחום ייצוג חייבים. הוא יכיר לכם את השאלון אותו ממלאים לפני החקירה עצמה.
יעזור לכם לאסוף את כל המסמכים שקשורים לבקשה, ובאופן כללי, במידה וחקירת היכולת תהיה פרונטאלית (דבר שכאמור לא מחייב) עורך הדין יכין אתכם לחקירה בצורה הטובה ביותר, כשהפרטים שתאמרו צריכים להיות זהים לפרטים שמסרתם דרך המסמכים. כך שליווי משפטי בשלב זה, דיוק והכוונה מקצועית, הם קריטיים כדי שתוכלו לעבור את זה בהצלחה.
איך בוחרים את עורך הדין המתאים ביותר?
הדבר החשוב ביותר הוא שתמצאו עורך דין בעל ניסיון, המתמחה בייצוג חייבים בהוצאה לפועל, מקצועי, ואמין שאתם מוצאים אתו שפה משותפת, ושיש לכם אינטראקציה טובה אתו. אנו ממליצים לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך הדין שבחרתם, תנו לו את הפרטים הרלוונטיים, והוא ייתן לכם את הערכה שלו לגבי התיק וסיכוייו.
זכרו, בחירת עורך דין הוצאה לפועל שילווה אתכם באופן אישי ומקצועי כבר מהשלב הראשון בהליך, ממש עם קבלת מכתב ההתראה לפני הוצאה לפועל ולפני החקירה, יכולים לעשות את ההבדל מבחינתכם בין הצלחה משמעותית בקבלת הסדר חוב מתאים וטוב עבורכם, לבין דחיית הבקשה על ידי הרשם.
התשובה היא כן. יש לפנות לדרך משפטית אחרת, ולעתור במקביל בבקשה לרשם ההוצאה לפועל שיורה על ביטול צו הבאה וחקירת היכולת שתוכננה בהוצאה לפועל, לצד בקשה לעיכוב הליכים מידי בתיק ההוצאה לפועל, כדי למנוע מהזוכה להגיש בקשות נוספות.
חקירת יכולת בהוצאה לפועל יכולה להתבצע באופן פרונטאלי או על בסיס המסמכים שהוגשו בלבד.
