זה יכול לקרות לכל אחד, גם לעצמאי בעל עסק, וגם לאדם העובד כשכיר. אירוע מצער במשפחה, בעיה רפואית רצינית, ההוצאות עולות על ההכנסות במשך זמן מה, והחובות תופחים, ובלית ברירה, המשפחה עומדת בפני חדלות פירעון. מהם הליכי חדלות פירעון? מהם השלבים העיקריים? מהי תקופת חדלות פירעון? וכן, האם אפשר לקצר את תקופת הליך חדלות פירעון? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
הליכי חדלות פירעון– מה זה אומר?
הליכי חדלות פירעון מתבצעים בשלבים ברורים, מוגדרים מראש, שנחקקו במטרה לאפשר פתרון משפטי, מעשי ופרקטי, לאדם שמצבו הכלכלי לפי החוק מתאים להגדרת "חדלות פירעון", כלומר אדם שלא מסוגל לעמוד בכלל ההתחייבויות שנטל על עצמו, בהווה ובעתיד, או כאשר סך ההוצאות שלו, גדול מסך הנכסים שלו.
אז לפני שמתעמקים בכל שלב של ההליך כדאי להבין מה המקור החוקי לכל הסיפור הזה. מאיפה זה התחיל, ומה הם השלבים המרכזיים בהליכי חדלות פירעון, לפי חוק חדלות פירעון החדש כמובן. אז המקור הנורמטיבי הוא בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018. החוק נכנס לתוקף בשנת 2019, ובעצם החליף את פקודת פשיטת הרגל הוותיקה.
בסוף, לפני שנדבר על השלבים השונים, עליכם לדעת שמדובר בהליך שיכול לעבור בצורה קלה ופשוטה יחסית, אך גם יכול להסתבך ולהיות מתיש ומורכב. גם אם זה נראה כהליך שסופו מפתה – "מחיקת חובות החייב", בתור חייבים, עליכם לדעת, שתצטרכו להיות כל הזמן עם "היד על הדופק", לשתף פעולה ובעיקר להימנע מטעויות. אין להקל בכך ראש, ואין ספק שהליך זה דורש התייעצות עם עורך דין המבין בתחום כבר בשלביו הראשונים. ומכאן, למאמר.
תקופת חדלות פירעון?
תקופת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי לפי החוק היא לרוב 4 שנים. עם זאת, במקרים מסוימים כמו למשל מצב בריאותי חריג, היעדר יכולת השתכרות או גיל מבוגר, מאפשר החוק גם לקצר את תקופת חדלות הפירעון, ולתת לחייב הפטר לאלתר במעמד הדיון בצו לשיקום כלכלי לאחר שנה אחת בלבד.
כאשר ההליך כולו, מורכב ממספר שלבים, כשהארוך בהם אורכו שלוש שנים, לפניו יש תקופת ביניים של תשעה חודשים, וכמובן את השבועות, אפילו חודשים, בין לבין, כשממתינים להגשות מסמכים שונות. סך הכל, אפשר להגיד שאורך ההליך כולו סביב 4 שנים.
מהם שלבי הליכי חדלות פירעון?
השלבים המרכזיים בהליכי חדלות פירעון נמשכים לרוב על פני תקופה של 4 שנים, והם הגשת בקשה מטעם החייב למתן צו לפתיחת הליכים, קבלת הצו לפתיחת הליכים, תקופת הביניים שנמשכת עד לדיון בצו השיקום הכלכלי, והשלב האחרון בהליך וזה שמסיימו, והוא קבלת צו ההפטר. חוק חדלות פירעון החדש מפרט את השלבים השונים של ההליך, ואלו השלבים:
| שלב | הסבר |
| הגשת בקשה לממונה למתן צו פתיחת הליכים | מדובר בשלב ראשוני, בו החייב, או הנושה, או היועץ המשפטי לממשלה, ככל שראה צורך בכך, מגישים בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון. מדובר בגוף במשרד המשפטים, שאחראי בדיוק על הליכים אלו מכוח החוק. הבקשה בעצם פותחת את ההליך, ולממונה יש 30 יום כדי לשקול האם בכלל הוא נותן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בתיק זה. שימו לב, מדובר בשלב קריטי, הבקשה מוגשת עם מסמכים שונים, המעידים על מצבו הפיננסי של החייב. בנוסף, עליכם לנסח את הבקשה באופן מנומק ובהיר. ומומלץ לכם מאוד להתייעץ עם עורך דין המבין בתחום, במיוחד בשלב הזה, ולפני הגשת המסמכים. |
| תקופת הביניים בהליך חדלות הפירעון | תחילה נציין שלצורך מתן הצו לפתיחת הליכים יכול הממונה לבקש שיוצגו לו מסמכים נוספים, או לזמן את החייב להתייצב במשרדיו, ולבסוף עליו להכריע. ככל והוא נותן צו לפתיחת הליכים, מתחיל מכאן ואילך השלב הבא – "תקופת הביניים". בשלב זה, מתמנה על ידי הממונה נאמן, שבוחן את נכסיו ומצבו של החייב בתשעת החודשים הבאים. בין השאר, מקבל הנאמן מהחייב דו"ח הכנסות והוצאות, אחת לחודשיים, ונחשף לנכסי החייב. במקביל, יהיה זה גם הזמן של הנושים להגיש את תביעות החוב. אלו שיוגשו, יבדקו על ידי הנאמן לאחר שקיבל התייחסות מצד החייב. |
| הגשת דו"ח ממצאי בדיקה לממונה ובניית תכנית שיקום כלכלי. | לפי חוק חדלות פירעון, הנאמן מגיש לממונה דו"ח שמפרט מהן בדיוק הנסיבות הכלכליות בגינן החייב ביקש לפתוח את ההליך. יזהה האם ישנם נכסים מהם ניתן לפרוע חלק מהחובות, וכן יעדכן איך החייב מתנהל מבחינה כלכלית. כמובן שהנאמן גם יכניס לדו"ח שלו את תביעות החוב של הנושים. הממונה מקבל את ההמלצה ובונה תכנית לשיקום כלכלי של החייב. בדרך כלל התכנית כמובן תהיה על בסיס המלצות הנאמן. |
| צו שיקום כלכלי | הממונה מגיש את התכנית לבית המשפט, ובית המשפט יכול לאמץ אותה בשלמותה, או להוסיף ולשנות מטעמו. לבית המשפט שיקול הדעת המלא כיצד לנהוג כאשר ברירת המחדל היא שבית המשפט נותן צו שיקום כלכלי למשך שלוש שנים. שימו לב, בית המשפט נותן את הצו בדיון, רק לאחר שהתרשם לחיוב שהחייב לא ניצל לרעה את הליך חדלות הפירעון. כך שבית המשפט יכול גם להורות כמובן, על ביטול ההליכים. |
| תקופת השיקום הכלכלי | מדובר בתקופה ארוכה, החוק קבע שלוש שנים (36 חודשים), במהלכן החייב צריך לעמוד בתנאי הצו שנקבע לו. הוא צריך לבצע תשלומים לקופת הנשייה, על פי תכנית התשלומים שנקבעה, וכמובן לשתף פעולה עם הנאמן, שמלווה אותו גם בשלב זה. החייב מעדכן אותו על הכנסותיו והוצאותיו כל חצי שנה, וזאת כדי לראות שאכן התנהלותו הכלכלית השתנתה, והוא לא יוצר חובות חדשים. |
| בחינת עמידת החייב בתנאים ומתן צו הפטר חלוט | הנאמן בוחן אם החייב עמד בתנאים שנקבעו לו בצו השיקום הכלכלי. לאחר מכן, השלב האחרון בהליך חדלות פירעון הוא מתן צו הפטר. מיד לאחר מתן צו ההפטר, משוחרר החייב מהחובות שהוצהרו בהליך, ובהתאם לצו השיקום הכלכלי. שלב זה שבו החייב מקבל הפטר, הוא השלב הסופי של תקופת חדלות פירעון. |
האם אפשר להקדים תשלומים ולקצר את משך ההליך?
בסעיף 170 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התייחס המחוקק למקרה בו החייב רוצה להקדים ולפרוע את התשלומים. לרוב זה קורה לאחר שהציעו לסייע לחייב כספית, בדרך כלל קרובים או בני משפחה. לפי סעיף 170 לחוק חדלות פירעון, ניתן לבצע הקדמת תשלומים, כדי לקבל הפטר על השאר, אך לצורך זה יש לפנות לבית המשפט בבקשה מיוחדת. כלומר, לממונה אין סמכות לאשר פירעון מוקדם, אלא לבית המשפט שנתן את צו השיקום הכלכלי. בסעיף קטן ה' לסעיף 170 לחוק חדלות פירעון, נקבע שבית המשפט צריך להתחשב גם בדעת הנושים.
שימו לב שאם יש לכם מחשבה לקיצור תקופת הליך חדלות פירעון, מומלץ מאוד כבר בשלב מוקדם להתייעץ על כך עם עורך דין. עורך הדין יבדוק אם יהיה נכון להגיש בקשה כזו, כעת או שעדיף להמתין, היות וייתכן שהיא גם עלולה לסבך אתכם. אם טרם פניתם להליך חדל"פ, יהיה עליו גם לבדוק האם יש הליך חלופי אחר שיכול להתאים לכם, כמו הסדר חוב, גיבוש צו תשלומים או איחוד תיקים.
מה צריך לדעת לגבי הקדמת תשלומים?
במקרה שתרצו להקדים את התשלומים, תצטרכו לצרף לבקשה לבית המשפט אסמכתא המעידה על מקור הכסף, תוכלו למשל להגיש תצהיר, או אישור הלוואה עקרוני של צד' ג', או אסמכתא על קרן השתלמות של קרוב משפחה שאמורה לעבור לקופת הנשייה וזה מוכן לרגע שתינתן החלטה המאשרת את הקדמת התשלום, וקבלת צו הפטר חלוט.
מה תפקידו של הנאמן לאורך תקופת חדלות הפירעון?
ניתן לומר שלנאמן בהליך חדלות פירעון יש מספר תפקידים מרכזיים, שבאים לידי ביטוי בשני שלבים. בשלב הראשוני, הנאמן אחראי לבדוק את התשתית העובדתית של הבקשה שהגיש החייב, ואת התנהלות החייב בהליך. מה זה אומר? הוא בוחן את המסמכים, בוחן את מצבו הכלכלי של החייב, ומגבש המלצה לממונה לגבי תכנית הפירעון של החייב. לאחר מכן, בשלב השני, שבו ניתן צו שיקום כלכלי לחייב, תפקידו של הנאמן הוא לוודא את עמידתו של החייב בתנאים שנקבעו לו. אם זה מימוש של נכסים לקופת הנשייה, כדוגמת קרן השתלמות נזילה, ואם זה דיווחים לממונה, ובעיקר, הנאמן הוא הדמות האחראית לפקח על החייב בהליך כולו.
תקופת חדלות פירעון – בואו נסכם
כשמדברים על תקופת חדלות פירעון, ועל ההליך בכללותו, חשוב להבין מדובר הליך מורכב, עם שלבים מוגדרים מראש, והרבה מאוד משאבים – כסף, וזמן, ופניות נפשית, כנראה ידרשו לניהולו. בנוסף, תקופת חדלות פירעון יכולה להשתנות, להתקצר או להתארך, בעיקר לפי התנהלות החייב, והטעויות שיעשה לאורך הדרך.
בכל מקרה, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון, ועדיף לעשות זאת בתחילת ההליך, כבר בשלב הגשת הבקשה הראשונית, היות וקריטי עבורכם להציג תמונה עובדתית מלאה, ברורה ומנומקת (ללא סתירות), שתהיה מגובה מסמכים תומכים, כדי שתצלחו את תקופת הליך חדלות הפירעון, תקבלו הפטר, ותסיימו עם החובות אחת ולתמיד.
