אחד מבין הגורמים המרכזיים בהליכי חדלות פירעון הוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון". במאמר זה נסביר מהו הגוף הזה שמכונה הממונה על הליכי חדלות פירעון, מהן הסמכויות שלו, בעיקר לאור החקיקה העדכנית של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שהחליף את פקודת פשיטת הרגל הוותיקה, וכן נסביר ברמה הפרקטית "איך זה עובד"? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
הממונה על חדלות פירעון – מה זה אומר?
הממונה על חדלות פירעון הוא הגורם המנהלי של מדינת ישראל שאחראי על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ומהווה מעין יחידה השייכת למשרד המשפטים. הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי זה הכינוי החדש להליכים שנקראו עד שנת 2019 "הליכי פשיטת רגל", ובשנת 2019 שונתה החקיקה, ונכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018. החוק בעצם "יצר" את הגוף הזה, שלא היה קיים לפני.
כאשר מוגשת בקשה חדשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון, בקשה כזו יכולה להגיע ממספר גורמים, אם זה החייב בעצמו, שהבין שאין לו עוד ברירות, וזו הדרך היחידה שלו להיחלץ מהמצב. אם זה הנושים, שכבר רוצים לקבל לפחות חלק מכספם חזרה (נציין שפנייה יזומה מצד הנושים מתרחשת בעיקר שיש לחייב דירה או רכוש יקר ערך, ולכן יש להם אינטרס כלכלי "להכניס" את החייב להליך), ואם זה בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, דבר שמתרחש לעיתים רחוקות מאוד, במקרים מאוד ספציפיים, כשלמדינה יש אינטרס כלשהו בניהול ההליך. הבקשה מגיעה לממונה, שבוחן האם הנסיבות אכן מצדיקות מתן צו לפתיחת הליכים, כלומר מצדיקות את קבלתו של החייב להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
סמכויותיו של הממונה על הליכי חדלות פירעון
סמכויותיו של הממונה מוגדרות בחוק, כשהוא בעצם אחראי בהליך הזה להיות הגוף שמגן על הציבור, כלומר, על האינטרס הציבורי. בהקשר הזה חשוב לציין את השינוי שנערך בתחום בעת חקיקת החוק. הרציונל העיקרי של המחוקק, בעת חקיקת חוק חדלות הפירעון החדש, הוא שינוי המדיניות ביחס לחייבים. כעת, עם חקיקת החוק, מטרתו של הממונה, שמתחברת לתכלית העיקרית של ההליך כולו, היא לגבש תכנית שתאפשר לחייב להחזיר לפחות חלק יחסי מהכספים שהוא חייב, באופן שיאפשר לו לצאת ממעגל החובות, לעבור שיקום כלכלי, ולחזור למעגל העבודה ללא חובות. זו מטרת החוק, וזו גם המטרה שעומדת לנגד עיניו של הממונה.
ההבדלים בין הממונה על הליכי חדלות פירעון וכונס הנכסים הרשמי
לרבים זה נשמע קצת אותו דבר, הרי מי שטיפל בפשיטות רגל עד חקיקת החוק חדש הוא כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר). אז מה בעצם החידוש, או יותר נכון, מה ההבדל ביניהם? התשובה שאכן הממונה נכנס במקום כונס הנכסים הרשמי, והחליף אותו, וכיום הוא זה אחראי על בניית התכנת להבראתו של החייב, אך כפי שנפרט מיד, הממונה מגיש את המלצתו לבית המשפט, ובית המשפט הוא זה שקובע בפועל, מה תהיה התוכנית השיקום הכלכלי שתיקבע לחייב.
בגדול, נעשה סדר בנקודה זו, בהליך מתמנה נאמן שלו יש את הקשר והממשק הכי קרוב לחייב, הנאמן מגיש לממונה את המלצתו, לאחר מכן הממונה מגבש את המלצתו ומגישה לבית המשפט, ובית המשפט הוא זה שקובע בהתאם לממצאים שהונחו לפניו, בדיון שמתרחש לאחר כ – 12 חודשים, מהו הצו לשיקום כלכלי שיקבע לחייב.
מה בתכל'ס הסמכות?
כפי שמפורט בהרחבה במאמר לגבי מיהו "נאמן בהליך חדלות פירעון", נציין בקצרה כעת בהקשר זה, שהממונה על הליכי חדלות פירעון הוא זה שבוחר את זהות הנאמן, והוא גם הגורם המפקח על התנהלותו (לצד סמכויות נוספות שניתנו לו בחוק, כפי שנפרט בהמשך המאמר). לנאמן תפקיד חשוב בהליך חדלות הפירעון והוא גורם בעל השפעה רבה, ולכן כמובן שהפיקוח עליו מטעם הממונה חשוב לא פחות.
סמכות נוספת של הממונה היא ביטול הגבלות (אנו מתכוונים לביטול הגבלות במסגרת הליך חדלות הפירעון, כאשר בד בבד ההליך ממשיך להתנהל). במקרים שמתעורר צורך בהסרת הגבלות, כדוגמה הסרת הגבלת שימוש באשראי, או הסרת הגבלת עיכוב יציאה מהארץ ועוד, יש להגיש בקשה מתאימה לממונה, ולבקש הסרת ההגבלה או ההגבלות (בהתאם לצורך), ובמידה והוא יסבור שיש מקום להורות על הסרת ההגבלות, הוא רשאי להסיר את ההגבלה. כך למשל, בקשה להסרת הגבלת עיכוב יציאה מהארץ בהליך חדלות פירעון יש להגישה לממונה, וכך גם בקשה לאפשר לחייב שימוש בפקס שיקים, לצד בקשות נוספות הקשורות בהסרת הגבלות, כמפורט בהרחבה במאמר סמכויות הממונה על הליכי חדלות פירעון.
סמכויות אכיפה של הממונה על הליכי חדלות פירעון
ישנו חשש לא מבוטל, שבמסגרת ההליך, עליו נפרט מיד, ינצל החייב לרעה את המצב, כלומר את עיכוב ההליכים המלא שניתן לו מפני מהליכים משפטיים והליכי גבייה שונים (היות ועם כניסה להליך לא ניתן להגיש תביעות נגד החייב ולא ניתן להפעיל נגדו הליכי גבייה שונים), והחשש הוא שבמקום שהחייב "ייקח בשתי ידיים" את ההזדמנות שניתנה לו כעת להסדיר את החובות ולעמוד בתנאים שנקבעו במסגרת ההליך, או בתוכנית הפירעון שנקבעה לו ואושרה כמובן על ידי בית המשפט, הוא ישתמש בעיכוב הליכים לרעה, למשל כדי להבריח נכסים, ועל מנת למנוע מצב זה של "ניצול לרעה" של ההליך, נתן המחוקק לממונה סמכויות אכיפה.
החובות בהם מוסמך הממונה לטפל
כאמור, אם מדובר בהליכי חדלות פירעון של יחיד, בסכום שעולה על 166,627.31 ₪ (נכון לשנת 2024), הממונה הוא זה אשר בוחן את הבקשה. ההליך מתחיל בבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הבקשה מוגשת בצירוף מסמכים ואישורים המעידים על מצבו הפיננסי של החייב, גם מסמכים שהביאו אותו למצבו הנוכחי, וגם מסמכים המעידים על מצבו הנוכחי העדכני כיום. בנוסף, יש לצרף "תצהיר הסתבכות", המפרט את כל הדרך שהביאה אותו, את החייב, למצב שלא יכול להחזיר את חובותיו.
שימו לב, לא כל חייב יקבל תשובה חיובית לבקשה לפתוח בהליך. הממונה שוקל את הבקשות בכובד ראש, בין השאר, ישנם פרמטרים רבים, שעל החייב לעמוד בהם. אם זה השאלה מה היקף החובות ובעיקר מהן נסיבות שגרמו להיווצרם (בעיקר רלוונטי לנסיבות חריגות של יצירת חובות בחוסר תום לב, כמו למשל עוקץ מכוון או מעשי מרמה בהם הורשע החייב וכו'). כמו כן, יילקח בחשבון גם רצון חייב להשתקם ולשתף פעולה.
כפי שכבר ניתן לראות, מדובר בהליך שיכול להיות פשוט עבור האחד, ומורכב מאוד עבור האחר, ובהקשר הזה חשוב להבין את החשיבות הרבה של ליווי וייעוץ משפטי כבר בשלב ראשוני מאוד, עוד לפני הכנת הבקשה, כמובן גם בשלב הכנת בבקשה, וגם לאורך ההליך כולו.
מדוע? בגדול, הבקשה, והמסמכים המצורפים לה, הם הגרסה העובדתית שלכם בתור חייבים. זה הסיפור שלכם, והוא זה שילך אתכם מכאן והלאה, ומכאן החשיבות הרבה לדייק באופן בו אתם מציגים את עצמכם לממונה, לנאמן ובהמשך לבית המשפט הדן בעניינכם.
מינוי נאמן להליך חדלות פירעון
הממונה מאשר את הבקשה הראשונית לפתוח בהליכי חדלות פירעון ומיד לאחר מכן נותן צו לפתיחת הליכים. עם קבלת הצו ומתוקפו, מתמנה גם נאמן בתיק. הנאמן בעצם מלווה את החייב מכאן והלאה, עד סוף ההליך ומסייע בניהולו. אם מדובר בתאגיד, התאגיד עצמו, והנושים שלו, יכולים להציע בעצמם מועמדים להיות נאמן. הממונה עצמו גם יכול להמליץ, ואם מדובר בחייב יחיד, בשר ודם, ולא חברה, שהיקף חובותיו עולה על 166,627.31 ₪, כאמור הממונה הוא שקובע את זהות הנאמן בתיק, ובוחר באופן אקראי מתוך רשימת נאמנים קבועה.
תקופת המבחן
הנאמן, במשך תשעה חודשים בוחן את מצבו של החייב. אם זה התנהלותו הפיננסית השגרתית, ואם זה יכולת החזר החובות שלו. לאחר התקופה, על הנאמן להגיש את חוות דעתו לממונה על ידי דו"ח שנכתב במיוחד, שנקרא בשפה המקצועית דו"ח ממצאי בדיקה. הדו"ח צריך להיות מאוד מפורט, ולכלול גם תיאור עובדתי של מצבו של החייב, והסיבות שהגיע למצבו זה, וגם המלצות של הנאמן להמשך ההליך.
התכנית לשיקום כלכלי – גיבושה על ידי הממונה
לאחר המלצות הנאמן, תפקידו של הממונה, הוא לבנות לחייב תכנית הבראה כלכלית. התכנית אמורה גם לכלול מתווה של החזר חובות. המתווה הזה, הוא התכנית לשיקום כלכלי של החייב. הממונה ממליץ (רק ממליץ, לא קובע) סכום החזר קבוע או משתנה, וממליץ על משך הזמן בו החייב יצטרך לעמוד בפריסת התשלומים. בהתאם לחוק, תוכנית שיקום כלכלי נקבעת למשך 36 חודשים (היינו, שלוש השנים). ניתן להאריך את תוכנית השיקום הכלכלי, וניתן גם לקצרה על ידי הגשת בקשה מתאימה, כך שניתן כיום במסגרת ההליך להביא לסיום הליכי חדלות הפירעון גם לאחר שנה אחת בלבד, ותוכלו לקרוא על כך בהרחבה במאמר זה.
אז מה החשיבות של ליווי משפטי ואיך בוחרים את עורך הדין המתאים?
כפי שכבר הוזכר לעיל, מדובר בהליך מורכב, הכולל התעסקות מול מספר גורמים. כמו כל הליך בירוקרטי, ובעיקר כזה, הדורש גם עמידה בתנאים הקבועים בחוק, ליווי של עורך דין שמבין ומתמחה בתחום חדלות פירעון, והאופן בו חייבים מקבלים צווי הפטר, זה דבר הכרחי מאוד כדי להגדיל את הסיכויים לצלוח את ההליך הזה, לקבל הפטר חלוט, ולשים את חובות כספיים מאחוריכם ולהתקדם קדימה. תוכלו למצוא עורך דין בעזרת המלצה של חברים או קרובי משפחה, אך חשוב שתוודאו שאותו עורך דין מתמחה בתחום זה באופן ספציפי, בעל ניסיון של מספר שנים, אמין, ובאופן כללי, מישהו שתוכלו לסמוך עליו שייצג את האינטרס שלכם, כחייבים, בצורה הטובה ביותר.
התשובה היא לא. הממונה על הליכי חדלות פירעון מגיש את המלצתו לבית המשפט, ובית המשפט הוא זה שקובע את תוכנית הפירעון, בדיון שמתקיים לפניו בתוך 12 חודשים מרגע תחילת ההליך.
הממונה על הליכי חדלות פירעון, כאמור, ממנה נאמן בתיק באופן אקראי מתוך רשימה קבועה של נאמנים. הנאמן, במסגרת תפקידו, נדרש להגיש בתום 9 חודשים דו"ח ממצאי בדיקה לממונה, ולאחר מכן, הממונה יכול להסתייע בממצאי הבדיקה שהגיש לו הנאמן על מנת לתת את המלצתו לבית המשפט לצורך גיבוש תוכנית שיקום כלכלי. נציין שבהתאם לחוק חדלות פירעון, הדיון מתקיים לאחר 12 חודשים (שנה).
