במאמר זה נתמקד בסמכויות הממונה על הליכי חדלות פירעון, שהוא ללא ספק אחד מבין הגופים המרכזיים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מהן סמכויותיו של הממונה על הליכי חדלות פירעון? איך אתם יכולים להיעזר בו? ומדוע חשוב להתייעץ עם עורך דין בהליכים אלו? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
כמה מילים לגבי ממונה על הליכי חדלות פירעון
כפי שאתם אולי כבר יודעים, הממונה על הליכי חדלות פירעון הוא בעצם הגורם שהסמיך המחוקק לנהל את הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (מה שנקרא בעבר הליכי פשיטת רגל). מדובר ביחידה השייכת למשרד המשפטים, ובסוף, נמצאת תחת אחריותה הארגונית.
העיגון החוקי של היחידה נמצא בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018. חוק שבעצם החליף את פקודת פשיטת הרגל הוותיקה. מטרותיו של ממונה חדלות פירעון הן רחבות ומגוונות, ועיקרן הן בעצם לנהל את ההליך, להיות כתובת לחייבים, וגם לנושים, ובסוף, להיות מעין גוף שמרכז תחתיו את כל "האירוע" הזה, שנקרא, הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
תזכורת קצרה – אז מה הם שלבי הליך חדלות פירעון?
ההליך נפתח בעצם בבקשה של החייב עצמו, הנושה, או היועץ המשפטי לממשלה אם ראה בכך צורך. הבקשה היא למתן צו לפתיחת הליכים. מיד לאחר מכן, הממונה שנותן את הצו, ממנה נאמן שמעכשיו מלווה את החייב. במשך תשעה חודשים – תקופת הביניים, הנאמן שהתמנה להליך חדלות הפירעון בוחן את החייב, את הכנסותיו והוצאותיו, ולבסוף כותב את המלצתו לגבי תכנית השיקום הכלכלי המתאימה לחייב הספציפי, או לתא המשפחתי (במידה ומדובר בהליך זוגי). לאחר 12 חודשים מתחילת ההליך מתקיים דיון בבית המשפט, לפני הדיון וסמוך אליו נבחנת ההמלצה, ולממונה שיקול דעת מלא והוא יחליט אם לאמץ את המלצת הנאמן, או לשנותה. בהתאם, יגיש הממונה את המלצה לצו שיקום כלכלי – מה זה אומר? מעין תכנית שיקום של החייב, בה הוא פורס חלק יחסי מחובותיו, וזאת לאורך שלוש שנים, בהתאם לחוק.
כמה זמן תהיה תקופת השיקום הכלכלי שתקבע לי בהליך?
נסביר בקצרה שמשך התקופה תלוי בנסיבות התיק, ובנתונים נוספים, חלקם קשורים להתנהלות שלכם במהלך ההליך, ולכן נמצאים "בשליטתכם", וחלקם לא. שיקול הדעת הוא לבית המשפט שיכול לקצר או להאריך את התקופה בהתאם לנסיבות, יצירת מחדלים בהליך, ושיקולים נוספים שנלקחים בחשבון למשל, עבור אנשים מבוגרים סביר שתקבע תוכנית מקוצרת, ואף ייתכן ויקבלו הפטר מידי במעמד הדיון (הפטר לאלתר).
להבדיל, מצופה מחייבים בגיל צעיר שנכנסים להליך לעבוד במשרה מלאה, ולהשיא את הכנסותיהם, כשהמטרה היא להגיע למתווה שיקום ראוי, שמאזן בצורה נכונה בין מכלול השיקולים המלווים את ההליך. לבסוף, ועם השלמת תנאים שנקבעו בצו לשיקום כלכלי, יינתן לחייב הפטר חלוט מחובותיו.
מהן סוגי בקשות שבסמכות הממונה על הליכי חדלות פירעון?
הממונה, לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים לחייב, יכול להכריע במספר בקשות, כאשר כל בקשה גם דורשת פירוט של מסמכים ומידע. אז על אלו בקשות מדובר?
| סוג הבקשה | הסבר | המקור בחוק |
| שינוי גובה ההחזר החודשי | החייב, הנושה והנאמן יכולים להגיש בקשה לשינוי ההחזר החודשי, וזאת אם התרחש שינוי נסיבות, או שהתגלו עובדות חדשות. כמובן שיש לצרף מסמכים וראיות המעידים על שינוי זה, כולל תצהיר שתומך בכל מה שנאמר. אם לא התרחשו שינויי נסיבות, או מידע חדש, והרצון הוא פשוט לחלוק על החלטת הממונה לגבי גובה התשלום, צריך להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט שבו מתנהל התיק שלכם. בוודאי שככל ואתם שוקלים צעד כזה מומלץ מאוד שתתייעצו עם עורך דין המתמחה בתחום שיסייע לכם להעריך את סיכויי בקשתכם במידה ויוחלט לערער. | סעיף 170(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – שינוי התשלום וסעיף 156 (ה) שינוי דמי מחיה. |
| שינוי או ביטול החלטה של הנאמן | החוק מאפשר לכם כחייבים להגיש בקשה לשינוי או ביטול החלטה של הנאמן שמלווה אתכם בתיק. כמובן שעליכם להגיש יחד עם הבקשה גם את פרטי ההחלטת הנאמן, את הסעד שאתם רוצים, וכמובן את הסיבות לכך, ולעדכן אם בוצעה פנייה מקדימה לנאמן לגבי ההחלטה (לרוב ניתן להגיע להבנות עם הנאמן, ולייתר את הפנייה לממונה). בפנייה לממונה רצוי לצרף מסמכים וראיות לכל טענה שאתם מעלים. | סעיף 139(א) לחוק |
| הסרת הגבלת עיכוב יציאה מהארץ והחזקת דרכון | לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, ולכל הפחות שלושה שבועות לפני מועד נסיעה מתוכנן לחו"ל, אלא אם מדובר בנסיעה דחופה. ההגשה היא על ידי החייב, או הנאמן. כמובן שיש לצרף לבקשה נימוקים שתומכים ומצדיקים את הצורך לאפשר את היציאה מהארץ בנסיבות המקרה, אם זה אישור רפואי, ואם זה אישור ממעסיק לגבי נסיבות עסקיות. עליכם גם לצרף לבקשה את כלל הפרטים לגבי הנסיעה, כולל המיקום והשעות, וכמובן, זמן החזרה. עוד דבר, עליכם ליתן התייחסות לגבי עלויות הנסיעה, ופירוט ערובות שאתם, כחייבים, מעמידים לצורך הבטחת תשלום החובות (כמענה לחשש שלא תחזרו), ולרוב בהקשר זה מתבקשת המצאת ערבות בנקאית, שיקים או ערבים, ויש לצרף מסמכים תומכים בהתאם. לפני ההגשה לממונה, עליכם לפנות לנאמן ולצרף לבקשה את עמדתו, או לפחות אסמכתא לכך שניסיתם להשיג את עמדתו לפני הגשת הבקשה. | סעיף 143 לחוק וסעיף 169 לחוק |
| השבת צו עיכוב יציאה מהארץ ושחרור הערבים | לאחר שחזרתם לארץ, בעקבות הבקשה הקודמת, אתם יכולים לבקש להסיר את הערבות, וזאת כדי שהערבים שלכם יפסיקו להיות מעורבים (הכוונה, שערבותם תבוטל). יש לצרף לבקשה זו אישורים שהחייב אכן חזר לארץ, ולפעמים נדרש בחזרה ארצה להתייצב פיזית במשרד הנאמן (לצורך אימות ויזואלי, כדי לאשר שהחייב אכן חזר ארצה). | סעיפים 143 ו – 169 לחוק |
| בקשה להסרת הגבלה של לקוח מיוחד – לעניין פקסי שיקים | מן הסתם, בעת ההליך, אתם מוגדרים כלקוחות מיוחדים, ולא יכולים להשתמש בפנקסי שיקים. ועדיין, החוק הכיר בעובדה שיש מקרים שתצטרכו את פנקסי השיקים, ולכן, תוכלו לבקש להסיר את המגבלה. כמובן, לצרף מסמכים המפרטים מה מדיוק התשלום בגינו אתם נדרשים לפנקסי שיקים, כמה תכתבו בכל שיק, מספר התשלומים ומשך התקופה. תצטרכו לפרט האם בתור חייבים יחידים אתם מסוגלים לשלם את התשלומים מתוך דמי המחייה שהוקצו לכם. | סעיפים 143 ו – 169 לחוק. |
| בקשות להסרת הגבלות נוספות (אשראי, הקמת חברה, הפעלת עסק) | ישנן מספר בקשות נוספות, שאותן יכול החייב לבקש, כמובן בנסיבות מיוחדות ובצירוף מסמכים המעידים על אותן נסיבות. אם זה בקשה להשתמש בכרטיסי אשראי, שלעיתים חייבים מוגבלים משימוש בהם. בקשה מיוחדת להפעלת או הקמת עסק, או הקמת חברה. גם במין הבקשות הזה, מומלץ מאוד להתייעץ עם דמות מקצועית, כמו עורך דין שמתעסק בתחום. | סעיפים 143 ו – 169 לחוק. |
| בקשות לעיון במסמכים שבידי הנאמן | פעמים רבות הנושים רוצים לעיין במסמכים שיש בידי הנאמן, או מבקשים שהנאמן ימסור להם מידע כלשהו. כמובן שלצורך זה הם נדרשים להיות נושים שהגישו תביעת חוב לנאמן. כמו כן, נדרשים לפרט מה הם בדיוק אותם מסמכים שהם צריכים לראות, והדבר יעשה תוך שמירה על ענייניו האישיים של החייב. | סעיף 258(ב) ו -265 (ג) לחוק |
| בקשה לאישור צו הפטר | הנאמן מגיש לממונה עדכון שהחייב עמד בתנאי הצו שיקום כלכלי, ויבקש לאשר לחייב צו הפטר חלוט. לצורך האמור, הנאמן יבדוק תחילה את המסמכים שמעידים שאכן החייב עמד בתוכנית השיקום הכלכלי (שאושרה על ידי בית המשפט, במעמד הדיון שבו ניתן לחייב צו שיקום כלכלי) | סעיף 274 לחוק |
| חקירת התנהלות הנאמן | בלא מעט מקרים, וזה גם לא נשמע כל כך מופרך, ישנם חילוקי דעות בין הצדדים, כולם. כלומר בין החייבים לנושים, והנאמנים. בסוף, יהיו סיטואציות בתיקים מסוימים שהאינטרסים של כל אחד מהצדדים יהיה שונה מהאחר, ולעיתים מדובר על טענות כבדות משקל. החוק מאפשר לנושים וגם לחייב עצמו להגיש בקשה לחקירת התנהלות נאמן, ועליהם כמובן לצרף מסמכים המסבירים ומצדיקים את חקירת הנאמן בידי הממונה. | סעיפים 152(ז) ו274(ב) לחוק |
בקשות נוספות שהממונה מוסמך להכריע בהן
ישנן עוד מספר בקשות שממונה על חדלות פירעון יכול להכריע בהן, אם זה כפי שקובע סעיף 117(א) לחוק, בבקשה להארכת מועד להגשת דו"ח על מצבו הכלכלי של החייב. אם זה בבקשה למימוש נכסים מנכסי קופת הנשייה, עוד בשלב הביניים. בקשה שמוגשת על פי הוראות סעיף 159 לחוק. יכולה לעלות גם בקשה מצד החייב לאפשר לו לבצע פעולה או עסקה שיש בה תשלום באשראי, לפי סעיף 123 לחוק. בנוסף, לכל אלה, ניתן לבקש, לפי סעיף 181(א), שכלל ההליכים בתיק יעברו מידי הממונה לבית המשפט. בכל מקרה, בכל בקשה שמוגשת, ממונה חדלות פירעון ירצה לראות את המקור בחוק לבקשה.
מה תפקיד עורך הדין בכל הסיפור?
כפי שכבר נוכחתם לדעת, הליך חדלות פירעון הוא לא הליך פשוט. עלולות לצוץ בו לא מעט מורכבויות. ולעיתים, גם יש צורך בהגשת מסמכים ובקשות לבית המשפט או לממונה. בסוף, המסמכים שאתם מציגים, והבקשות, בדרך בה אתם מנסחים אותן, הם ה"צד שלכם" בסיפור. את הצד הזה, חשוב לספר כמו שצריך, וזו הסיבה שמומלץ מאוד לבצע את ההליך בליווי של דמות מקצועית מהתחום, והכוונה היא לעורך דין חדלות פירעון, כבר מהשלב הראשוני. בהצלחה.
