חדלות פירעון למול פשיטת רגל

כאשר עולה השאלה של חדלות פירעון למול פשיטת רגל חשוב להתחיל בכך שלא מדובר בשתי אפשרויות שונות אלא, אפשרות אחת, שכן זהו "בגדול" אותו ההליך, תחת שם שונה. חוק חדלות פירעון החדש, ששמו המלא הוא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נכנס לתוקף בשנת 2019 ולמעשה החליף את הליך פשיטת הרגל המיושן, שלטעמינו היה בעיקר ארוך ומסורבל מאוד.

במאמר זה נציג את השינויים החיוביים שקבע המחוקק להליך חדלות הפירעון החדש, ובמיוחד את העברת הדגש והדרך שעבר המחוקק מענישת החייב, למטרת שיקום החייב והתא המשפחתי שלו.

השינויים שהוכנסו להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

רגע לפני שנסקור את השינויים, נציין שבאפשרותכם לקרוא בהרחבה מאמר "חדלות פירעון מה זה?" שמתמקד בעיקר בהליך החדש החל כיום, או את ההשוואה בין ההליך החל כיום להליך פשיטת הרגל שבוטל ע"י המחוקק והוחלף, כאמור, בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש – כפי שסקרנו במאמר זה.

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי שונה מהליך פשיטת רגל שקדם לו, כאשר רואים שהמגמה לסייע לשיקום החייבים היא זו אשר עמדה לנגד עייני המחוקק.

ניתן לראות זאת במספר פרמטרים, למשל בכך שההליך החדש מאפשר החזר חובות בדרך מהירה בהרבה ממה שהיה נהוג בהליך פשיטת הרגל הארוך והמסורבל, כמו כן ההליך החדש מאפשר לחייבים לעבור הכשרה כלכלית מסודרת במטרה ליצור שיקום כלכלי אמיתי לתא המשפחתי מעתה קדימה, כמו גם ההליך החדש מביא עמו התייעלות מבורכת בכל הקשור לטיפול הבירוקרטי בחייבים.

הבדל תפיסתי בין הליך פשיטת רגל להליך חדלות פרעון ושיקום כלכלי

ההליך החדש הביא לידי ביטוי את השינוי התפיסתי שחל בעולם המערבי בשנים האחרונות לגבי הטיפול במי שהסתבך בחובות. בעבר להסתבכות בחובות נלווה סטיגמה חברתית והדבר בא לידי ביטוי במרכיבי הענישה שנלוו למי שנטל חלק בהליכי פשיטת רגל.

מלבד השינויים שהמדינה הכניסה להליך עצמו, עצם שינוי המונח ומעבר לשם החדש שההליך קיבל "חדלות פירעון ושיקום כלכלי", למול "פשיטת רגל", בא לבטא את המחויבות של המדינה לשיקום החייבים והרצון הברור לאפשר לאותם אלו שניגשו להליך, לעבור שיקום כלכלי אמיתי ולפתוח בחיים כלכליים חדשים.

מימוש נכסי החייב על ידי הנאמן

באופן דומה למה שנקבע בפקודת פשיטת הרגל, גם מי שמשתתף בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ממונה לו נאמן. הנאמן הוא הגורם שאחראי על כינוס ומימוש נכסיו של החייב וחלוקתם לנושים בתום ההליך. במסגרת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הנאמן קיבל סמכויות נרחבות מבעבר ובכוחו להחליט אילו מהנכסים ימומשו על מנת להגדיל את קופת הפירעון, ואילו נכסים לא ימומשו ולמעשה יישארו בידי החייב כדי לסייע לו ולתא המשפחתי שלו.

סדרי נשייה בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי – סדר הפירעון

הדבר מוסדר בסעיף 231 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לפיו נקבע סדרי חלוקת הכספים שהצטברו לאורך ההליך בן הנושים השונים, כך שמוגדר בסעיף עצמו מי יקבל ראשון, מי שני, וכן הלאה. החוק החדש קובע שתחילה יוסדרו חובות שיעבוד כגון משכנתא ורכב ולאחריהן מה שמכונה חובות בדין קדימה כמו למשל ביטוח לאומי ומיסים, גם חוב מזונות נחשב חוב בדין קדימה.

בשלב הבא בסדר הנשייה נקבע חובות בשעבוד צף, ולאחר מכן חובות כלליים שאינם כוללים ריביות פיגורים, למשל לספקים ונותני שירותים. בסדר הנשייה נקבע כי רק לאחר מכן, יוסדרו חובות כלליים נושאי ריבית וחובות דחויים בסוף המדרג. נסביר שלרוב סדרי הנשייה נוגעים ומשפיעים על הנושים של החייב, ולא על החייב עצמו, שכן הם מתייחסים לדרך חלוקת הכספים שהצטברו לאורך ההליך בין הנושים, לפי סדר הקדימות.

מכירת דירת מגורים

שינויים נוספים שנקבעו במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש נוגעים למכירת דירות מגורים של חייבים תוך הטמעה של פרקטיקה המקדמת מכירה של הנכס כאשר הוא פנוי והדבר מונע התחמקות ממימוש דירות כפי שהיה אפשרי בהליך פשיטת הרגל הקודם.

כלומר נדגיש כי במצב המשפטי כיום בהתאם לחוק חדלות פירעון, בנקודה ספציפית זו של הגנה על דירת מגורים, בחר המחוקק לצמצם את ההגנות שניתנו לחייבים וסייעו לשמור על דירת המגורים, וזאת בשונה ממה שהיה נהוג בעבר בהליכי פשיטת רגל.

לכן אנו ממליצים לחייבים בעלי דירת מגורים לפנות לעורך דין המתמחה בתחום על מנת לבדוק את האופציות החלופיות העומדות לרשותם, כאשר אנו ממליצים לשקול פנייה להליך זה כאופציה האחרונה. כעת נציג טבלת השוואה בין חדלות פירעון למול פשיטת רגל על פני מספר פרמטרים שונים

השלבים של הליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי כיום

האפשרות להגיש בקשה להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ניתנת לחייבים שסך חובותיהם עולה על 50,000 ₪. כפי שציינו בטבלה כאשר היקף החובות נמוך מ- 161,236 ₪ ₪ ההליך יתנהל מול לשכת ההוצאה לפועל, ואילו כאשר היקף החובות עולה מעל לסכום זה ההליך יתנהל מול בית משפט השלום, שהוא בית המשפט שהוסמך לכך.

את הבקשה יש להגיש באופן מקוון באתר הממונה והיא כוללת 2 חלקים מרכזיים, הראשון פירוט החובות והשני טופס הבקשה עצמה. את הבקשה מומלץ להגיש בסיוע של עורך דין חדלות פירעון ושיקום כלכלי והוא נדרש גם לשם חתימה ואימות של תצהיר ההסתבכות. במידה והבקשה מגשת כראוי ועם כל המסמכים הנדרשים והחייב עומד בתנאים הבסיסיים לכניסה בהליך, יינתן לו צו לפתיחת הליכים.

מה זה צו לפתיחת הליכים? ומדוע הוא כל כך חיוני עבור החייב?

צו פתיחת הליכים הוא למעשה השלב הראשון וזה שפותח את תקופת חדלות פירעון, במסגרת הליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי. הצו מעכב באופן מידי את כלל ההליכים המשפטיים שננקטו נגד החייב ומונע את האפשרות לפתוח נגד החייב תיקי הוצאה לפועל נוספים.

כמו כן הצו לא מאפשר הגשת תביעות נוספות נגד החייב בבתי המשפט השונים, וככל וכבר הוגשו תביעות, הן יעוכבו באופן מידי ולא ימשיכו להתנהל. בנוסף נציין שעם מתן הצו מתבטלים כלל העיקולים שהוטלו על החייב, הן על חשבון הבנק והן על המשכורת, הצו למעשה נותן לחייב הגנה משפטית מלאה, וניתן לומר שהוא משנה את כללי המשחק!. בשלב ההתמתנה עד קבלת הצו לפתיחת הליכים, ניתן לבקש עיכוב הליכים זמני ואף לבטל עיקולים שהוטלו עליכם, לרבות עיקולי משכורת, ותוכלו לקרוא על כך בהרחבה מאמר ביטול עיקול משכורת.

כמו כן, הצו מאפשר לחייב לפתוח חשבון בנק, ומורה למערכת הבנקאית להעמיד לרשותו מספר אמצעי תשלום כדי להקל עליו. למעשה, הצו אימץ את הוראת 422 של המפקח על הבנקים אשר מסייעת רבות בכך שהיא מסדירה את הזכויות שהבנק מחויב לאפשר לאלו אשר נמצאים בחובות כספיים, ואנו כמובן מברכים על כך.

כמו כן, במסגרת הצו פתיחת הליכים יקבע לחייב הסכום החודשי אותו יתחיל לשלם החל מיום קבלת הצו, כל חודש בחודשו, כלומר יקבע לחייב צו תשלומים חודשי שיהיה עליו לשלם בהליך חדלות הפירעון.

(אם ברצונכם לדעת מהו צו התשלומים שיקבע לכם בהליך, אתם יכולים לעיין במאמר שכתבנו בנושא, "איך קובעים לחייב צו תשלומים בהליך חדלות פירעון?" אנו מזמינים אתכם לקחת מחשבון ולבצע את הבדיקה בעצמכם, ואנו כמובן עומדים לרשותכם לכל שאלה או התייעצות בנושא).

כמו כן במסגרת צו פתיחת ההליכים מתמנה לחייב נאמן שאחד מתפקידיו המרכזיים הוא לבצע בדיקה מקיפה אודות מצבו הכלכלי של החייב כפי שהוא כיום, ובסיום הבדיקה יהיה על הנאמן להגיש לבית המשפט את המלצתו לתוכנית שיקום כלכלי.

סיכום חדלות פירעון במבט השוואתי

לסיכום הנושא של חדלות פירעון למול פשיטת רגל, קיימים מספר הבדלים מהותיים בין פקודת פשיטת רגל הקודמת לעומת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש. במאמר זה דנו בין היתר בהבדל המרכזי בכל הנוגע למטרת ההליך שעברה מענישה של פושט הרגל בעבר, לשיקומו של החייב כיום, והתאמת ההליך החדש והכלים המשפטיים בו – לשיקום החייב.

חשיבות בקבלת ליווי משפטי אחראי מקצועי ומקיף

ברצוננו להדגיש ולחדד בפניכם את מה כנראה כבר ידוע לכם – הליך משפטי שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לאחר ועל מנת לסייע לכם ולהכווין אתכם להליך המשפטי הנכון והמתאים ביותר עבורכם אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם עורך דין אורי גילת המתמחה בתחום לשם הבנת היתרונות של הכניסה להליך למול החסרונות, בנסיבות הספציפיות שלכם!. הדבר חיוני לצורך קבלת ההחלטה נבונה, וכן לצורך ניהול הליך מוצלח עד לקבלת ההפטר.