ממה במיוחד כדאי לכם להיזהר במסגרת ההליך שלפני הסדר החובות?
קודם כל, כפי שכבר כתבנו, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין כדי לדעת שאכן זו החלופה הנכונה עבורכם, ולא מתאים לכם למשל הליך של חדלות פירעון. דבר שני, בסוף, במסגרת הסדר חובות, בהתאם למה שיוסכם, תאלצו לשלם סכום כלשהו. לאחר שיהיה ידוע מהו הסכום הפשרה הצפוי, תוכלו לערוך בדיקת כדאיות כלכלית, מעין "השוואה רעיונית" אם הסכום הזה הוא פרופורציונאלי, ביחס לסכום שהייתם משלמים אם הייתם מקבלים צו תשלומים במסגרת הליך חדלות פירעון.
באפשרותכם לקרוא על האפשרויות שעומדות לרשותכם, במאמר עורך דין חדלות פירעון, ותוכלו בין היתר לקבל גם תמונת מצב לגבי צו התשלומים החודשי הצפוי, שהוא נגזר מחישוב כלכלי מסוים. חישוב שלוקח בחשבון הכנסות למול הרכב משפחתי, תוך התחשבות בגיל הילדים, הוצאות בריאות ועוד.
וממה במיוחד עליכם להיזהר? היזהרו מאוד מהשוואה לחייבים אחרים, או "למקרים אחרים ששמעתם". בסוף, בכל תיק, נסיבותיו האישיות של החייב שונות, היקף זכויותיו הקיימות והעתידיות שונה, כמו גם נסיבות לקיחת ההלוואות, ולכן מומלץ, לצורך גיבוש ההחלטה איך הכי נכון לפעול, לפנות לייעוץ משפטי שיספק לכם תשובות, ויסביר לכם, מדוע הדרך הזו או הזו, היא שתיתן את המענה המשפטי הטוב ביותר לטיפול במקרה הנוכחי שלכם.
כמובן שבאפשרותכם להתנהל ישירות מול הזוכה או עורך דינו, אך השתדלו להימנע מטעויות ומפליטות פה מיותרות. למשל, אחת הטעויות הנפוצות שחייבים "נופלים" בה היא שליחת תלושי המשכורת בשלב מוקדם מידי של המשא ומתן. בפועל מדובר על מצב אבסורדי, שבו חייבים פנו לנושה שלהם מתוך רצון לקדם גיבוש הסדר פשרה, שיתפו פעולה, ושלחו תלושי שכר עדכניים שלהם, ולהפתעתם מודיעים להם כמה ימים בודדים לאחר מכן – שהוטל עיקול משכורת. מאותו נושה כמובן.
יש מקרים נוספים, רבים ומגוונים, אך הם יושבים על אותו עיקרון, והוא איך נכון לנהל את המשא ומתן, אילו מסמכים נכון לצרף – ואילו לא, מתי נכון לצרף אותם, במסגרת אילו תנאים ועוד.
לכן, כשאתם מנהלים משא ומתן מול הנושה, תציגו לו את "נקודות התורפה" שלו (ככל שישנן), דעו להציג לנושה או לעורך דינו את ההצעה שלכם להסדר שהיא בבחינת "זה הכי טוב שתקבלו", והקפידו לא "ליפול" בטעויות שיסבכו אתכם עוד יותר.
ועליכם לדעת דבר נוסף, משרדי עורכי דין שעוסקים בגבייה, כלומר מייצגים את הזוכים, עובדים לרוב באופן מיומיומי ושוטף עם מערכת "ניהול לקוחות" (כדוגמת עודכני"ת). ברגע שהם מקבלים את הנתונים שלכם, נפתח לכם תיק במערכת הפנימית שלהם, והכל יופיע מעתה ויתועד שם. לכן דעו לכם, שכל שיחה מתועדת, משפטים שאמרתם, נתונים שמסרתם, סכומי הצעות שהצעתם (ונדחו) ועוד ועוד.
שימו לב לא לומר משהו שעלול "לשרוף" את המשא ומתן ולהביא להכשלתו, לרוב זה יכול להיות פרט שנמסר או "פליטת פה" שיצרו יותר נזק מתועלת אם נאמרו בשלב מאוד התחלתי של המשא ומתן, או מחוסר הבנה משפטית.
להלן דוגמה לטעות נפוצה שאנו נתקלים בה לעיתים קרובות (נסו להימנע ממנה): .
חייב שפוטר מעבודתו וחשב לעצמו שאם יפנה כעת ויביא לידיעת הזוכה ועורך דינו, שהוא כרגע מחוסר עבודה לאחר שפוטר מעבודתו, הדבר יגרום להתחשבות מסוימת מצדם ויוביל להסדר פשרה נמוך. אך מה קרה בפועל? עורך דינו של הזוכה הבין שנכון לעכשיו, רכיב הפיצויים הפך "נזיל" (כי החייב סיים לעבוד במקום העבודה), ופעל במהירות לעקל את מלוא כספיי הפיצויים שהיו.
והדוגמאות הן רבות..
מקרים אלו יכלו להימנע אם אותם אנשים היו מקבלים ייעוץ משפטי וליווי של עורך דין הסדר חובות שזה תחום התמחותו, ואנו נרחיב על כך בסיום המאמר.