צו הבאה בהוצאה לפועל

מה זה צו הבאה הוצאה לפועל? כשמדברים על ההוצאה לפועל, צריך להבין שמדובר במערכת שנועדה בראש ובראשה לסייע לזוכה לגבות את החוב מהחייב. לצורך מטרה זו נקבעו מספר הליכי גבייה, ובמאמר זה נתמקד באחד מבין ההליכים הללו, שהוא צו הבאה הוצאה לפועל. מה זה אומר צו הבאה במובן של ההוצאה לפועל? מתי משתמשים בו? מי מוסמך להוציא אותו? מה קורה לאחר מכן? איך אפשר לבטל צו הבאה? למה מומלץ להתייעץ עם עורך דין כשמדובר בהליך כזה? כל הפרטים במאמר שלפניכם.

מה זה צו הבאה?

צו הבאה, גורם לחייב לבוא בפני רשם ההוצאה לפועל – על מנת לעשות לו חקירת יכולת בהוצאה לפועל וליתן הוראות לגביו, העיקרית שבהן – היא לקבוע לו צו תשלומים. אך לא רק, רשם ההוצאה לפועל יכול ליתן הוראות נוספות לצורך גביית החוב, שעלולות לפגוע פגיעה חמורה בחייב, ובהתנהלותו קדימה, ואם קיבלתם צו הבאה, לצורך חקירת יכולת, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי. בסוף, צו הבאה הוא לא עניין של מה בכך אלא תחילת הליך שכולל בחובו חקירה כלכלית שלכם, ולעיתים גם הטלת הגבלות שונות וחמורות. דעו שאפשר למנוע זאת, ונתייחס לכך מיד.

מה המקור של צו הבאה ומתי כדאי להשתמש בו?

המקור של צו ההבאה, לא בהקשר הפלילי, אלא בהקשר של הוצאה לפועל , הוא בסעיף 69יב לחוק ההוצאה לפועל. הסעיף קובע שבמקרה שהחייב לא הגיע לחקירת היכולת שנקבעה לו, או כל בירור אחר שנקבע לו דרך ההוצאה לפועל, ראש ההוצאה לפועל יכול לחייב אותו להגיע, וזאת בעזרת צו הבאה. שימו לב שבמרבית המקרים צו הבאה נגד חייב בהוצאה לפועל, לא יוצא על ידי רשם ההוצאה לפועל אלא אם הזוכה ביקש, או מישהו מטעמו (עורך דינו).

רגע, מה זה אומר חקירת יכולת? ולמה חייבים להגיע אליה?

אחרי שהחייב מגיש בקשה לצו תשלומים בהוצאה לפועל, הרשם צריך לקבל החלטה איזה הסדר הוא נותן לחייב, וזאת כדי שיוכל להשתקם, ומצד שני כן לשלם חלק מהחוב לפחות. הרשם בוחן כמובן את נסיבות האירוע, ומצבו הפיננסי של החייב דרך המסמכים שהוגשו, אך ישנם מקרים שהוא יכול לומר שבכוונתו לבצע חקירת יכולת בעצמו, פנים אל פנים, כדי לקבוע את צו התשלומים, וזאת לא רק על פי המסמכים. שימו לב, שהרשם יכול לזמן לחקירת יכולת בהוצאה לפועל, גם אם הזוכה לא ביקש זאת. בכל מקרה, בוודאי שלפני חקירת יכולת, עליכם להתייעץ עם עורך דין שמנוסה בהליכים אלו, ולקבל ממנו הדרכה, לפני שאתם מתייצבים מול הרשם ומוסרים את גרסתכם. בנוסף, מומלץ מאוד לקרוא מאמר על חקירת יכולת בהוצאה לפועל, כך תדעו מה צפוי להיות.

תפקיד עורך הדין במסגרת חקירת היכולת

כאמור, חקירת יכולת תדרוש מכם להציג סיפור עובדתי כלשהו, בעצם את הגרסה שלכם למצב הפיננסי שלכם, לצורך כך כדאי לכם מאוד לעבור דרך עורך דין, בסוף, החקירה הזאת יכולה להיות מאוד רלוונטית להחלטה בנוגע לצו התשלומים. גם אם אתם בוחרים לא להגיע אליה, וחושבים שהזוכה לא יבקש צו הבאה, מומלץ לעשות זאת רק אחרי שהתייעצתם עם מישהו שמבין בתחום, והכנתם תוכנית חלופית. בנוסף, אם אתם מעוניינים לשמור על דיסקרטיות, כדאי לכם להיערך מראש ולבקש יום חופש, כדי שלא תהיו במצב לא נעים עם צו הבאה באמצע יום העבודה, כשהמעסיק שלכם לא מבין, מה פשר היציאה הפתאומית באמצע היום.

איך מגישים צו הבאה?

המחוקק כבר ערך את צו ההבאה בטופס שנקרא "טופס בקשת זוכה", והוא טופס מספר 1 בתוספת לתקנות ההוצאה לפועל. בנוסף, סעיף 69יב(ב) לחוק ההוצאה לפועל, קבע את שני הפרטים המרכזיים שצריכים להיות בצו.

מי מבצע בסוף את צו ההבאה?

אחרי שרשם ההוצאה לפועל מחליט שיש להוציא צו הבאה, צריך לבצע אותו. כלומר, ממש להביא את החייב להוצאה לפועל. מי שאחראי על כך זה מדור הוצאה לפועל במשטרת ישראל. לשוטרים יש סמכות לבצע את אכיפת צו ההבאה, ובמסגרת זה גם לעכב את החייב, במקרה הצורך, למעצר, עד שיסכים להופיע בפני ההוצאה לפועל.

מהן הסמכויות של רשם ההוצאה לפועל בהליך צו הבאה?

כשחייב מגיע בפני ההוצאה לפועל, אחרי שהובא בעזרת צו הבאה, לראש ההוצאה לפועל יש סמכויות מאוד רחבות ביחס אליו. כך קובע סעיף 69יג(ב) לחוק ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל יכול לקבל כמעט כל החלטה שדרושה לפירעון החוב על ידי החייב. אם זה לדרוש את כל המידע שקשור לנכסיו הפיננסיים, להכנסותיו, או כל התחייבויותיו האחרות. אם זה לתת לו צו שימציא מסמכים למועד אחר, מאוחר יותר. אם זה לשנות, או לתת צו תשלומים, אם זה להכריז על הגבלות כמו איסור יציאה מהארץ, או עיקול. ואם זה לדרוש מהחייב להגיע לחקירת יכולת נוספת. החייב חותם על מסמך בו הוא מוותר על סודיות, ביחס לפעולות שתתבצענה בהוצאה לפועל לגביו.

מה עושים אם החייב לא מוסר את פרטיו? גם כשהובא בצו הבאה?

במקרה כזה, אולי תופתעו לשמוע, יש לראש ההוצאה לפועל סמכות אפילו להורות על מאסר בפועל של החייב. מה עילת המאסר? ביזיון בפועל של ההוצאה לפועל, וזאת על פי סעיף 70 לחוק ההוצאה לפועל. המחוקק הבין שכדי לגרום לחובות להיעלם לגמרי, יש לתת סמכויות רחבות להוצאה לפועל, כדי שתגבה את החובות מהחייבים. אז אם זה המצב שבו אתם נמצאים, כדאי לכם להתייעץ עם עורך דין כדי להבין מתי בדיוק חבל לכם להמשיך להתעקש, וכדאי לפעול בדרך משפטית אחרת, ובכל מקרה אסור לכם להזניח ולהתעלם כדי שלא תגיעו בטעות למאסר בפועל. זה מיותר, לא נעים ולא מוריד שקל מהחוב. לכן, זו לא הדרך.

איך אפשר לבטל צו הבאה בהוצאה לפועל?

אפשר לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לביטול צו ההבאה במסגרת בקשה לפי סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל. מה זה אומר? בגדול, ברגע שחייב פונה להליך חדלות פירעון, אז הוא יכול לבקש עיכוב הליכים זמני, וגם ביטול עיקולים וביטול צו ההבאה, כי הוא למעשה אומר לרשם, הנה פניתי להליך חדלות פירעון מסודר כדי להסדיר את חובותיי, בשלב זה, אין טעם לקיים חקירת יכולת כי זה למעשה "בזבוז זמן שיפוטי" של הרשם עצמו, ואין צורך לעשות זאת כעת, כי בין כה וכה זה יקרה היות וזה חלק מובנה (בדיקה כלכלית) במסגרת הליך חדלות פירעון. הבקשה נקראת "בקשה לעיכוב הליכים בכלל תיקי החייב עקב פנייה להליך חדלות פירעון בתאם לסעיף 77א לחוק הוצאה לפועל". צריך למלא את הטופס לפי ההנחיות, כשקוד הבקשה הוא 61. הטופס כולו נקרא 705.

אז מה תפקיד עורך הדין ואיך מוצאים את המתאים ביותר?

כפי שכבר הבנתם, בין אם מדובר בחקירת יכולת, ובין אם מדובר בצו הבאה שכבר הוצא, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין לגבי המשך ההליכים. עורך הדין שלכם ידע להמליץ גם לגבי ההליכים אל מול ההוצאה לפועל במסגרת צו הבאה, וגם אל מול הנושים במסגרת הניסיונות להחזיר את החוב או להגיע להסדר. הדרך למצוא את עורך הדין המתאים ביותר עבורכם, היא דרך קרובי משפחה או חברים שהתנסו כבר בהליכים מהסוג הזה. הם ידעו להמליץ לכם על עורך דין שיוכל לסייע לבטל את צו ההבאה או יכין אתכם לחקירת יכולת (תלוי מה יהיה נכון יותר משפטית), כמובן בחרו עורך דין שמתמחה בתחום ההוצאה לפועל, בעל ניסיון, מקצועי ואמין.