נוסח צוואה – כל מה שצריך לדעת!

הזכויות המגיעות לכם

הדין הישראלי פועל לפי עיקרון "חופש הציווי", זה אומר שאדם יכול לעשות כמעט מה שהוא רוצה עם עזבונו. הוא יכול לכתוב בצוואתו שילדיו לא יורשים כלל, או בת זוגו, ובעצם להדיר את מי שהוא רוצה. בנוסף, הוא יכול להכניס תנאים לשם קבלת העיזבון, אותם יצטרכו למלא היורשים, ככל שאכן ירצו לקבל אותו.

מה שאתם צריכים לדעת, שפסיקת בית המשפט העליון הגבילה גם זכויות אלה של המנוח, במידה כלשהי, על פי שימוש ב"תקנת הציבור", כלומר, אם המנוח קבע תנאי מאוד רדיקלי, אם זה לדוגמא – חובת קיום אורח חיים דתי, או דחיית העברת נכס באופן בלתי סביר, בית המשפט יכול לפסול אותה.

מה שכן, בסוף, צריך לזכור שמנגד גם עומדת האוטונומיה של הפרט, וזכותו לכתוב בצוואתו את רצונותיו הכמוסים ביותר. חשוב לדעת שהצוואה הקובעת, מבחינה משפטית, היא הצוואה האחרונה, על פי סדר כרונולוגי. המשמעות היא שמבצעים חיפוש בבית המנוח, והצוואה עם התאריך האחרון שמוצאים היא הקובעת. במקרים מסוימים, ניתן ואף מומלץ להפקיד את הצוואה ברשם הירושות.

מה היתרון של כתיבת צוואה?

שפי שכבר נכתב פה, היכולת לפרט מה בדיוק מגיע לכל יורש, היא היתרון המרכזי של נוסח צוואה, בטח כשזה מתרחש בעזרת עורך דין צוואות וירושות. לדוגמא, במקרה שיש מספר נכסים, לכל אחד מהיורשים יש חלק יחסי בכל אחד מהנכסים. הבעייתיות היא במקרה שאחד היורשים רוצה לבצע פעולה בנכס כלשהו, ולשם פעולה פשוטה אחת, הוא צריך את הסכמת כלל היורשים.

כך גם לגבי משיכת חלק מהכספים המצויים בבנק של המוריש. כלומר, אם אין הוראה מפורשת שכל יורש יכול למשוך את חלקו במנותק בעמדת יתר היורשים, המשמעות היא שנדרשת חתימת כלל היורשים – והנה לכם פוטנציאל לסכסוך משפטי מורכב ויותר לחלוטין, כל זאת, בגלל נוסח צוואה קלוקל.

האם חובה לרשום בנוסח הצוואה שהיא מבטלת את הקודמות לה?

כפי שכבר אפשר להסיק מהאמור לעיל, התשובה היא שאין צורך, משום שגם ככה הצוואה האחרונה היא הקובעת, ומבטלת את כל הקודמות לה. ועדיין, בדרך כלל כן נהוג לרשום. אם כי אין זה חובה. בסוף מטרתנו כעורכי דין היא להגשים את רצון המצווה, המוריש, ולכן מומלץ ליתר ביטחון, לרשום שצוואה זו היא האחרונה ומבטלת את כל קודמותיה.